שלום וברכה, אני צריכה מקורות תלמודיים (גמרא, שו"תים וכד') ומקורות ממאמרים למספר נושאים בנושא "הלכה ורפואה": 1. חרש בהלכה. 2. מחלת השחין (מעשרת הדיברות). 3.
אודה למי שיוכל להוסיף על המקורות להלן (הסדר – כרונולוגי):
מלכים ב פרק ח (י) וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע לֵךְ אֱמָר <לא> לוֹ חָיֹה תִחְיֶה וְהִרְאַנִי יְדֹוָד כִּי מוֹת יָמוּת :
אבן עזרא בראשית פרק כז פסוק יט: אנכי מי שאנכי ועשו בכורך. ואחרים אמרו כי בנחת אמר אנכי , ונשא קול במלת עשו בכורך . ואלה דברי רוח, כי הנביאים יתחלקו לב' חלקים. החלק הא' שליח במצות, והחלק השני נביאי העתיד, ואם יצטרכו לאמר דבר שאיננו כהוגן לא יזיק, רק השליח לא יתכן שיכזב כלל. גם הנה דוד נכתב עליו איש האלהים (דה"ב ח, יד) ואמר רוח ד' דבר בי (ש"ב כג, ב) בלבל דבריו עם אחימלך ואמר ויהיו כלי הנערים קדש (ש"א כא, ו) לצורך שעה. גם אלישע, שאמר לחזאל לך אמור לו חיה תחיה (מ"ב ח, י) , אף על פי שפירושו חיה תחיה מחולי זה, הראני השם כי יהרג…
שו"ת רבי אברהם בן הרמב"ם סימן לח:
שאלה ילמדנו רבינו מה פרוש הכתוב (מ"ב ח' י') ויאמר [אליו] אלישע לך אמור לו חיה תחיה והראני ה' כי מות תמות (בפסוק: כי מות ימות .) נראה מזה כאלו הוא דבור שיש בו סתירה. יורנו אדוננו ושכרו כפול.
תשובה אין בזה סתירה. ופרוש חיה יחיה (צ"ל תחיה) אם לא יבוא עליו מקרה בלעדי המחלה. וכן היה. כי הוא מת בהריגה, כי הרגו חזאל, כמו שפורש במקרא (שם ט"ו. וכן פירש רד"ק: כלו' מן החולי יחיה אם לא יומת אבל הראני ה' כי מות ימות הבין חזאל כי רצה לומר לו שהוא ימיתהו.) וכתב אברהם.
רד"ק מלכים ב פרק ח
אֱמָר לא חיה תחיה – כתוב באל"ף לפי שדעתו שלא יחיה, וקרי לו בוי"ו כי אמר לו שיחיה:
והראני ה' כי מות ימות – כלומר מן החולי יחיה אם לא יומת אבל הראני ה' כי ימיתוהו ולפיכך כשאמר אלישע לחזאל כי יהיה מלך על ארם אמר לו והראני ה' כי מות ימות הבין חזאל כי רצה לומר לו שהוא ימיתהו אלא שלא אמר לו בפירוש:
רלב"ג מלכים ב פרק ח
לך אמור לו חיה תחיה – ר"ל שכבר הראהו השם ית' כי מות ימות אך כדי שלא יאמרו כי מהפחד מת אמר לו חיה תחיה, וזה דבר ראוי לנביאים כי בזה יתאמת יותר אמתות נבואתם:
מצודת דוד מלכים ב פרק ח
אמר לו – ר"ל לנחמו אמור לו שיחיה, אבל האמת הוא אשר הראני ה' בנבואה כי מות ימות:
1. נשבע לחולה שיסתיר מחלתו. הרב יצחק זילברשטיין. הפרדס, שבט – אדר תשמ"ב, 11 – 9, אדר, 16 – 14, ניסן – אייר, 14 – 11.
2. הודעה לחולה או למשפחתו על מחלתו. הרב נחום יברוב. הלכה ורפואה, ג, שטז – שיט. [תשמ"ג]
3. שבועת שקר כדי להרגיע חולה. הרב יצחק זילברשטיין. עמק הלכה אסיא, א, 158. [תשמ"ו]
4. האם מותר או רצוי לגלות לחולה על מחלתו האנושה? הרב יצחק זילברשטיין. עמק הלכה אסיא, א, 163. העמדת חולה מסוכן על מצבו. פרופ' שמעון גליק. 165 – 164. [תשמ"ו]
5. אמירת האמת לחולה על מצבו. הרב יגאל שפרן. אסיא, מב – מג, 25 – 16. [תשמ"ז]
6. אמירת אמת לחולה. הרב שלמה קורח, הרב יגאל שפרן. אסיא, מה – מו, 181 – 175. [תשמ"ט]
7. דיווח אמת לחולה. הרב שמואל קפלן. ארחות, 45, תשנ"ז, 59 – 57.
שלום וברכה, אני צריכה מקורות תלמודיים (גמרא, שו"תים וכד') ומקורות ממאמרים למספר נושאים בנושא "הלכה ורפואה": 1. חרש בהלכה. 2. מחלת השחין (מעשרת הדיברות). 3.
שלום רב, אני ובן זוגי עומדים טרם החלטה על נישואין וישנה שאלה משמעותית בנוגע להבאת ילדים. בן זוגי בעל ליקוי שמיעה ונושא גן דומיננטי
דחוף בבקשה! שלום לכבוד הרב, אני יותר מחודשיים לאחר לידת בני הבכור, בניתוח קיסרי. לאחר כחודש אחרי הלידה התחלתי לקחת גלולות בשם סרזט- היחידות (כך
לכבוד הרב שלום,אני אחות בבית חולים בצפון הארץ, ברצוני לדעת האם מותר לחלל את השבת עבור חולים יהודים ושאינם יהודים שאין בהם סכנה,בפעולות כמו כתיבה,