קראתי את המאמרים לגבי ההסבר הרפואי של הצורך במציצה במילה.
שאלתי
מכיוון במילה רפואית (ככל הידוע לי) אין מציצה אם כן אמורים להיות יותר סיבוכים במילה הנעשית על ידי רופאים – האם יש נתונים כאלה?
א. בספרות הרפואית האמריקאית ראה NEJM April 24, 1997; 336(17), 1244-1245 מדווח על 4 מקרים של תמותה לאחר כריתת ערלה במחצית השניה של המאה ה20. במקורות שבידי לא מפורטות הסיבות הפרטניות לתמותה כך שאינני יודע אם חלק ממקרים אלו קשורים לנדון שאלתך.
ב. במאמרי השני, על מסורת המציצה, בסוף פרק ו' הזכרתי מה שלמדתי מהגרש"ז אויערבאך שבברית מילה חז"ל חששו גם לסכנות נדירות, וכתבתי על כך את הפסקה הבאה:
"נדגיש כי עוצמת הסיכון להיפוקסיה של העטרה איננה גבוהה, והיא תלויה בגורמי סיכון נוספים. אך במבט הלכתי אפידמיולוגי, חז"ל חששו גם לסיכונים פחות שכיחים כאשר מדובר בסיכון החל על אוכלוסיה רחבה. כשמדובר בפעולה כירורגית המתבצעת במאות אלפי יילודים, גם סיכון נמוך יחסית מוגדר בהלכה כפיקוח נפש למרות שבעיני המסתכל ההדיוט רמת הסיכון נראית זניחה. שהרי גם סיכון של אחד למאה אלף, משמעותו מוות מיותר של נימול. עיקרון אפידמיולוגי-הלכתי והגיוני זה מפורש כבר בראשונים ונפסק להלכה."
אדגיש כי בעיני ראיתי מקרים של נזק בעקבות היפוקסיה של העטרה, כך שגם אם מדובר בבעיה נדירה יחסית, היא בהחלט קיימת כשמדובר בעשרות ומאות אלפי נימולים.
שלום! שאלתי היא: מהו הדין בעניינה של אשה החשה בצירי לידה בשבת, האם חובה לפנותה לכל בית חולים שתחפוץ על אף שישנו מרכז רפואי שניתן
שלום רב, בט' באב הקרוב אהיה בעז"ה בשבוע 36+2, הריון ב"ה תקין לחלוטין. (לפניו היה הריון שהסתיים בהפלה בשבוע מוקדם). באם לא יגיע משיח צדקנו