נגישות
שלום הרב דר. הלפרין,
רציתי להתייעץ עמך בנוגע לבת קהילתי שמתמחה בגניקולוגיה, והיא פנתה אלי בשאלה מה לעשות במקרים בהם היא מתבקשת לעשות הפלות או לסייע בפעולות הכרוכות באיסור סירוס (קשירת חצוצרות וכיו"ב). כאן בשוויץ מותר לאשה לעשות הפלה על דעת עצמה עד השבוע ה-12. לאחר שבוע זה ניתן לעשות זאת רק באישור רופא שהדבר נזקק מבחינה רפואית. חוק זה קצת מיקל על העובדה שרוב המקרים הבעייתיים שיגיעו לפני הרופאה הם רק עד החודש השלישי, נקודת זמן שקלה יותר מבחינה הלכתית. יחד עם זאת יכולים להוצר מקרים בהם אין סיבה מוצדקת כלל מבחינה הלכתית לקיום ההפלה והשאלה היא כיצד עליה לנהוג. כמו כן לגבי איסור סירוס בהם אין הצדקה רפואית, נשאלת השאלה כיצד עליה לנהוג בנושא.
אשמח לשמוע את חוות דעתו של הרב בענין וכיצד נוהגים שומרי תו"מ אחרים בחו"ל בענין זה.
בברכה
לא מצאתי היתר לבצע או להשתתף בביצוע של הפלה כאשר אין לה הצדקה רפואית ממשית. לפרטים נוספים אנא ראה:
א. ראה בעיון נשמת אברהם (מהדורת תשס"ז) כרך ד', חלק חו"מ סימן תכ"ה, ס"ק א' (עמ' קל"ד-ק"פ).
ב. על מצב בו כופין את הרופא לעבור על איסור הפלה, ראה פסקה 32 עמ' קס"ט-קע"א בנשמת אברהם שם.
ג. בארץ ישראל חוק העונשין שמתיר לבצע הפסקת הריון בתנאים מסויימים, קובע במפורש שאסור לחייב רופא לבצע או להשתתף בביצוע הפלה, אם הדבר מנוגד למצפונו או לאמונתו הדתית.
מנסיון אישי נוכחתי שהחוק מקויים.
I am twenty-nine years old, single, and living at home. I am as religiously observant as I can be and as I know. I have
שלום רב, אני עובדת בהוסטל בו הדיירות לוקחות תרופות פסיכיאטריות. הפסיכיאטר אומר שהן חייבות להמשיך בטיפול תרופתי גם ביום כיפור. הבנות חרדות מאוד מהצום שכן
אני סטודנט לסיעוד בבית ספר לסיעוד הדסה. במסגרת אימון הקליני חייב כל סטודנט ללמוד באחת המחלקות את טיב העבודה עם אחות מוסמכת הדרכה העובדת באותה