שלום, במסגרת עבודה לקורס גניקולוגיה והלכה אני בודקת את סוגיית הדימום מחמת הכנסת התקן תוך רחמי. שאלתי: אם סוברים לפי הדיעה שהדימום נגרם מחמת "מכה" (כפי שהבנתי יש דעות הלכתיות כאלו במאמרו של הרב ד"ר הלפרין) האם עדיף להכניס את ההתקן בימים שבהם האישה טהורה? כי אם האישה תכניס את ההתקן בסוף ימי הווסת שלה, ויתחיל דימום מחמת המכה של הכנסת ההתקן, היא תתקשה לעשות הפסק טהרה.
בתודה מראש על תשובתכם
א. התקן תוך רחמי נוח יותר להכניסו סמוך לוסת, ולכן לכתחילה כדאי להכניסו דווקאלפני הפסק וספירת שבעה נקיים.
גם מבחינה הלכתית, יש עדיפות למועד זה מאחר ואז אין צורך להכנס לשאלה מהו המנגנון שגרם לדימום.
ב. על דימום בעקבות הכנסת IUD ראי:
א. פרופ' רוי הומברג, סיבת הדימומים הבין-וסתיים אצל אישה שיש ברחמה התקן תוך רחמי, ספר אסיא י, עמ' 230 (2007)
ב. פרופ' ג'ון גילבוד, העדר גורם הורמונאלי לדימומים לא וסתיים הקשורים ל-IUD עם נחושת, ספר אסיא י, עמ' 232-233 (2007); אסיא סג-סד, עמ' 146-147 (1998).
ג. ד"ר אורי לוי, דימום מחמת החדרת IUD, ספר אסיא י, עמ' 231 (2007); אסיא סג-סד, עמ' 145 (1998).
ד. ד"ר חנה קטן, הרב יואל קטן, חשש הפלה בעקבות הת"ר ושימוש בגלולות בנשים מבוגרות, ספר אסיא י, עמ' 234-238 (2007); אסיא סה-סו, עמ' 165-169 (1999).
ה. ד"ר אורי לוי, דימום מחמת התקן תוך רחמי – תגובה למכתבם של הרב וד"ר קטן, ספר אסיא י, עמ' 238-246 (2007); אסיא סה-סו, עמ' 169-177 (1999).
ו. הרב מרדכי הלפרין, דימום מחמת התקן תוך רחמי (IUD) – רקע רפואי הלכתי, ספר אסיא י, עמ' 224-229 (2007); אסיא סג-סד, עמ' 138-143 (1998).
ברצוני לציין כי השאלה עוסקת בתחומים בינו לבינה והסודיות חשובה ביותר, בנוסף אציין כי השאלה נובעת מחוסר ידע מוחלט ובאמת מרצון לדעת ולא מזלזול או
אנו עומדים להוציא נייר עבודה בענין צורך הקים בנק חלב ׁ(MILK BANK) בישראל לשם תזונת פגים עם חלב אם במצבים שאמא אינה יכולה לספק מספיק.הצורך
