מחלת קרוהן ותפילין
שלום , שמעתי אמירה לפיה מי שחולה במחלת מעיים לא יכול להניח תפילין,אולם למרות שאני חולה במחלת קרוהן,זה ב"ה זה אינו ניכר כלפי חוץ בשום
האם בקביעת רגע המוות במדינת ישראל יש להשתמש בעמדת המשפט העברי? אם כן, מדוע? ואם לא מדוע?
אודה לתשובתכם.
החוק במדינת ישראל כולל את ההיחסות למשפט העברי כחלק בלתי נפרד ממנו:
חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005, ספר אסיא יא, עמ' 308-325 (2008); רפואה והלכה: הלכה למעשה, עמ' 489-501 (2006)
חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' 7/2008 מיום 17.03.2008 – הנחיות ליישום חוק החולה הנוטה למות.
לגבי היישום בעולם ההלכה: הבסיס ההלכתי להצעת חוק "החולה הנוטה למות" , רפואה והלכה: הלכה למעשה, עמ' 476-488 (2006); אסיא עא-עב, עמ' 25-39 (2003)
שלום , שמעתי אמירה לפיה מי שחולה במחלת מעיים לא יכול להניח תפילין,אולם למרות שאני חולה במחלת קרוהן,זה ב"ה זה אינו ניכר כלפי חוץ בשום
לא נעים לשאול, אבל, האם נורמלי שגבר בן 37 אינו יכול להגיע לזקפה מלאה? (וגם זקפה שנעלמת ברגע לפני קיום יחסי אישות) הוא אינו רוצה
באילו מקרים מותר לבצע הפלה על רקע זיהוי פיגור או תסמונת או מחלה קשה בעובר?
שלום רב, שאלתי היא זאת, האם מותר לבצע ניתוח לשיחזור קרום בתולין, למען חתונה? נ.ב- אני והחתן לא ידענו איש את רעהו. תודה.