פרופ' אברהם שטיינברג
השתלת אברים
הגדרת המושג
השתלת איברים היא טכנולוגיה רפואית חדישה של החלפת איברים, חלקי איברים או רקמות, שהגיעו לאי-ספיקה סופנית – באיברים, חלקי איברים או רקמות תקינים.
האיבר המושתל יכול להיות מאותו אדם לעצמו[1], מאדם אחד לאדם אחר[2], מבעל חיים לבן אדם[3], או איברים מלאכותיים. איברים מושתלים יכולים להיות שלמים (כגון כליה, לב, כבד, וכד') או חלקיים (כגון שסתומי לב, עור, עצם, וכד').
איברים ורקמות טבעיים ברי-השתלה כיום הם: גפיים, דם וחלקי דם, כבד, כליות, לב, לבלב, חלקי מוח, מוח עצם, מעיים, עור, עצמות, קרנית העין, ריאות.
איברים או רקמות ברי השתלה מתורם חי הם: דם ומוצריו, מוח עצם, כליה, חלקי כבד וחלקי ריאה[4]. יתר האיברים הינם ברי השתלה רק ממת, בין אם מדובר במוות מוחי או במוות לבבי.
חלקי גוף מלאכותיים בשימוש כיום: מפרקים, שסתומי לב, תחליפי עור, תחליפי עצם, וכן כליה למלאכותית (דיאליזה), ומכונת לב-ריאות (לשימוש זמני בזמן ניתוח לב פתוח). לב מלאכותי נמצא בשלבי פיתוח ובשימוש מוגבל.
מבחינת השקפת ההלכה קיימות בעיות כלליות ועקרוניות המשותפות לכל האיברים המושתלים, ובעיות המיוחדות לאיברים מסוימים.
מקור: אנציקלופדיה הלכתית רפואית, כרך ג, עמ' 45-46 (2006)*
ניתוחי השתלה 2005-2009
מתוך דו"ח המרכז הלאומי להשתלות שהתפרסם בחורף 2010
| האיבר | 2005 | 2006 | 2007 | 2008 | 2009 |
| כליה | 83 | 87 | 59 | 85 | 83 |
| כבד | 44 | 49 | 33 | 49 | 48 |
| לב | 14 | 24 | 18 | 18 | 15 |
| ריאות | 34 | 45 | 34 | 51 | 45 |
| כבד+כליה | 2 | 3 | 1 | 2 | 3 |
| לבלב + כליה | 4 | 11 | 6 | 11 | 7 |
| כבד+לבלב | 1 | ||||
| לב+ריאות | 2 | 1 | 2 | ||
| לבלב | 2 | 2 | |||
| שתי כליות | 1 | ||||
| לב+כליה | 1 | 1 | |||
| כבד+ריאה | 1 | ||||
| כבד +מעי | 1 | ||||
| split liver | 2 | 1 | 2 | 1 | 3 |
| השתלות כליה מתורם חי | 67 | 54 | 68 | 56 | 69 |
| השתלות כבד מתורם חי | 5 | 5 | 6 | 2 | 4 |
| ריאה מתורם חי | 1 | ||||
| תרומה מחו"ל | 3 | ||||
| סה"כ | 260 | 279 | 231 | 280 | 282 |
[1]. autograft
[2]. allograft
[3]. xenograft
.[4] בעניין השתלת שערות – ראה בשו"ת אגרות משה חאו"ח סי' מ, אות יח.
*. הערך "השתלת אברים" באנציקלופדיה הלכתית רפואית כולל את הנושאים הבאים: הגדרת המושג, רקע הסטורי, רקע מדעי, פרטי דינים, רקע אתי, רקע משפטי.
כרך ג עמ' 41-184.