בעיה לדיון: תכפול האדם – היבטים הלכתיים ומשפטיים

בעיה לדיון :

תכפול האדם – היבטים הלכתיים ומשפטיים *

עו"ד משה דרורי

התכפול

הסכמת הצדדים

הפלה

ניאוף

מעמד הוולד

החזקת הילד

מזונות

ירושה

בעיות נוספות

סיום

התכפול, כמו ההזרעה המלאכותית וההפראה המלאכותית, מחייב אותנו לעסוק בבדיקה מחודשת של המושכלות היסודיות שלנו בדיני המשפחה, במגמה לבודד את היסודות החיוניים לקביעת יחסי משפחה, לעומת יסודות אחרים שהעדרם אינו משפיע על הקביעה המשפטית שלפנינו יחסי משפחה.

היסודות היחידים המופיעים בכל המקרים כולם הם : הפראה ולידה (אם כי להפראה בתכפול יש תוצאות גנטיות השונות מהפראה של זרע וביצית). האם די בשני יסודות אלה ליצירת יחסי הורות וילדים ? מהו המשקל שנייחס להעדרו של כל אחד מהיסודות האחרים בכל מצב ומצב ? הוא אשר אמרנו : חייבים אנו להחליט מהו היסוד הדומיננטי אשר יקבע לנו מבחינה משפטית את הזיקה, ואשר בהעדרו נאמר שאין לפנינו יחסי הורים וילדים, ומהו יסוד, אשר אף אם לא יימצא בסיטואציה אחת לא יהיה בהעדרו כדי לשנות את התוצאה המשפטית מהמושגת מקיומם של היסודות האחרים ?

הנושא הוא אינטר-דיסציפלינרי ומחייב התייחסות מנקודות-מבט שונות: רפואית, ביולוגית, דתית, מוסרית, חברתית ומשפטית. סבורני כי ראוי שצוות מחקר, הכולל מומחים בתחומים אלה, ואחרים, יגבש עמדה ויציע הצעות לכללי מחקר ורפואה ועקרונות משפטיים מחייבים בסוגייה בטרם תקבע המציאות את כלליה היא 56 . גרעינו של צוות זה יכול להיות במסגרת המכון לחקר הרפואה על-פי התורה והמכון לחקר המשפט העברי, כשלצוות יתווספו המומחים השונים מתחומי ההנדסה הגנטית, ביו-אתיקניים, פילוסופיים, סוציולוגים, ואחרים. יתכן ורישומו של צוות זה יהיה ניכר לא רק בתחומי מדינת ישראל – כאשר הכללים אשר יגבש הצוות ייהפכו לחוק המדינה – אלא יהיה בכך משום תרומה לתרבות האנושית, המתחבטת בבעיות אלה, ואשר הפתרון המבוסס על התורה המוסר היהודי והמשפט העברי יהווה מודל ודוגמא ליישום במדינות אחרות.

 

 

* בעקבות הספר: דייויד רורוויק, בצלמו כדמותו : פרשת תכפולו של אדם (עברית: א' ענבר ו-ע' פארן, ספרי מבט, הוצאת כתר, ירושלים 1978). ספר זה יצוטט להלן : רורוויק.

1 בסוגיית ההזרעה המלאכותית קיימת ספרות הלכתית ורפואית מגוונת ומרובה. אסתפק בשני ציונים ביבליוגראפיים של מאמרים שנכתבו ע"י רופאים, אך מרוכז בהם חלק לא-קטן מהספרות ההלכתית, ראה :

89-106 .pp,1972 Yotk New Lawt Jewish and ntedicine Modern R~snert Ft;

א' שטינברג, "הזרעה מלאכותית לאור ההלכה", ספר אסיא, ירושלים תשל"ו, עמ' 141-128. כותב שורות אלה עוסק עתה בעבודת מחקר על הנושא "הזרעה מלאכותית במשפט העברי" בהדרכת השופט פרופ' מנחם אלון.

2 הספרות ההלכתית כמעט ולא דנה בהפראה מלאכותית ובספרות המשפטית הדיונים מועטים ושוליים, ראה, למשל : Proposals : Babies Tube Test Oakleyt M~A~Bt and Conception Human of Methods New of Regulation Legal for ,385 .p ,(1974) 8 volt .Quarterly Law Family Development~t Prenatal -391ש39 .pp at.

המחבר למעשה מציע חקיקה לכל מקרה בעייתי בתוספת מערכת חוזים שתבטיח את זכויות הצדדים, לרבות חסינות הרופא מתביעה כספית לפיצויי נזיקין. ראה גם דבריו על התכפול, בעמ' 393-392. דיון קצר בכמה היבטים מוסריים של הפראה מלאכותית מצוי אצל רורוויק, עמ' 48-47, 52 ואילך. וראה עוד מאמרו של ד"ר אברהם שטינברג, בגליון זה של אסיא.

3 תיאור זה, וביתר פירוט, ניתן למצוא בכל ספר רפואי העוסק ברביה. הסבר קצר ובעברית פשוטה מצוי בספרם של פרופ' ע' זהר וד"ר מ' ניר, הגוף ותיפקודו – אנטומיה, פיזיולוגיה ותזונה, תל-אביב 1967, עמ' 69 ואילך, ותמציתו הובאה בגוף הטקסט.

4 רורוויק, עמ' 21.

5 רורוויק, עמ' 43 וראה גם : עמ' 39.

6 רורוויק, עמ' 45-44.

7 ראה, למשל, עמ' 46, 56.

8 על השיטה ראה רורוויק, עמ' 119-118.

9 ראה באופן כללי : א' כרמי, "הסכמת החולה לטיפול רפואי", אסיא כרך ד, חוברת א (אדר ב' תשל"ו), עמ' 24-11, והערות העורך, שם, עמ' 26-25.

10 לניתוח של ארבעה יסודות אלה של הסכמה ראה : ד"א פרנקל, האספקטים המשפטיים של השתלת אברים (חיבור לשם קבלת התואר ד"ר למשפטים, הוגש לסנט האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשל"ו), עמ' 72 ואילך.

11 פרנקל, שם. בשלושה יסודות אלה לא ניגע במאמר זה, בהנחה כי הם התקיימו.

12 השווה : פרנקל, שם, עמ' 79-78 המגיע למסקנה שהסכמה להשתלה אינה יכולה להיות מלאה עקב העדר מידע מספיק ; קל וחומר שיש להסיק כך לגבי תכפול.

13 ראה פרנקל, שם, עמ' 82-79. וראה באופן כללי : ע' שפירא, "ניסויים רפואיים בבני אדם – קווים לדיון", עיוני משפט, כרך ה '(תשל"ז), עמ' 504.

14 והשווה גם : ד' מור, "הסתכנות מרצון, התרשלות הניזוק . . .", הפרקליט, כרך לב (תשל"ח), עמ' 16, ועמ' 24-17.

15 אחד מהנושאים שבהם דן רורוויק הוא מעלת התכפול כדרך להשבחת הגזע האנושי בכך שיתוכפלו אנשים כשרוניים במיוחד (עמ' 21, 44-43, 64-63 ; וזאת לעומת החשש מתכפול של אנשים כהיטלר – עמ' 49-43). המחבר רומז (בעמ' 97) כי בעתיד אכן ימכרו ביציות או זרעים של אנשים מפורסמים וידועים, כפי ששמם נמכר לצרכי פרסומת. עם הפיכת התכפול לדרך הולדה רגילה, ימכרו אנשים אלה את תאי גופם באותו אופן.

16 פרנקל, שם, עמ' 67, הערה 6.

17 מראי מקום מצויים בהערת העורך, אסיא, כרך ד, חוברת א (אדר ב' תשל"ו), עמ' 25.

17א ניתן להסיק זאת ממשנה ערכין, א, ד ; בבלי ערכין, ז, ב וכנפסק ברמב"ם, אבל, יד, כא וטושו"ע, יו"ד, שמ"ט, ב. הדיון שם נסוב על אשה שיצאה ליהרג וזכותה ליהנות משערה או להורות על נתינתו לבתה. לענ"ד ניתן להסיק כי כאשר אין בעיה של איסורי הנאה, פשיטא שרשאית למכור שערותיה או לתתם במתנה.

18 אין כוונתי לדון בהיבטים נוספים של הבעיה : איסור הוצאת זרע לבטלה, ועוד.

19 ביחס למכירת ביצית הבעיה קצת שונה, כי יש צורך בניתוח לשם כך, אך אם המבחן העיקרי הוא היות האבר בר-תחלופה הרי ביצית מתחדשת כל חודש, ויתכן ומותר הדבר.

20 רורוויק, עמ' 55-54.

21 רורוויק, עמ' 57-56.

22 דיון ממצה בשאלה זו במשפט העברי על כל תקופותיו : המקרא, התלמוד, הראשונים והאחרונים, תוך השוואה לשיטות המשפט במזרח הקדום, הכיתות, היוונים, הנצרות, ושיטות המשפט המודרניות כיום, מצוי במאמרו של ד' סינקלר, "היסוד המשפטי של איסור ההפלה במשפט העברי (בהשוואה לשיטות משפט אחרות)", שנתון המשפט העברי, כרך ה (תשל"ח).

23 ראה, למשל, עמ' 63, 174 ואילך.

24 השווה : רורוויק, עמ' 189-188 (הערה 19).

25 אסיא, כרך ד, חוברת א (אדר ב' תשל"ו), עמ' 10-8. ועתה : שו"ת ציץ אליעזר, חי"ג, סימן קב. וכן ראה : א. שטינברג, הלכות רופאים ורפואה, ירושלים, תשל"ח, הקדמת הרב וולדינברג. וראה לאחרונה : ד. סינקלר, שנתון המשפט העברי, כרך ה', תשל"ח, עמ' 177.

26 ראה בתמצית : שטינברג, שם, (הערה 1 לעיל) בעמ' 135-134, לדבריו יש להוסיף את תשובתו החדשה של הרב וולדינברג שתידון להלן (הערה 30 ).

27 ראה, למשל, שו"ת אגרות משה, אבה"ע (תשכ"א), סימן י ; אבה"ע, חלק שני (תשכ"ד), סימן יא.

28 ויקרא, יח, כ.

29 שו"ת מערכי לב, חלק התשובות, אה"ע, סימן עג, הרב יהודה לייב (ב"ר משה חיים) צירלסאהן הי"ד היה רב בבסרביא ונהרג בתקופת השואה.

30 לאחרונה אימץ הרב וולדינברג גישה זו – שו"ת ציץ אליעזר, חי"ג, סי' צז, עמ' קצד. בעקבותיה הוא פסק למעשה, כאב"ד בירושלים, כי אשת איש שהתעברה בהזרעה מלאכותית אסורה על בעלה וחייבת לקבל ג"פ ללא כתובה. שם, עמ' קצב. וראה הסבר ברוח זו בספר "מרגליות הים" (לר' ראובן מרגליות), סנהדרין נד, ב (ירושלים תשי"ח, כרך ב, עמ' 14). תודתי לחברי ר' אהרון נחלון שהפנה תשומת לבי למקור אחרון זה.

31 השווה : ישכיל עבדי, ח"ה, אבה"ע, סי' י, ביחס להזרעה מלאכותית.

32 השתמשתי בציטוט חלק מדבריו של הרב יואל טייטלבאום ביחס להזרעה מלאכותית ובמקום המלים "בהכנסת זרע" כתבתי "בהולדת וולד שמקורו אינו בבעל". דברי הרב יואל טייטלבאום הובאו בירחון המאור, אב תשכ"ד, ובאוצר הפוסקים, כרך ט (ירושלים תשכ"ה), השמטות, עמ' קכז.

33 נראה לי כי יהיה משקל גם לעובדה כיצד עולה הדבר בפני חכם ההלכה, אם פונה אשה שבעלה אינו יכול להוליד וגם תאיו פגומים ואינו יכול לתכפל (כגון עקב מחלה ממארת), יתכן וייטו להתיר לה תכפול מגבר אחר, במיוחד כשזו בעיה חדשה שטרם הוכרעה. והשווה דברי הרב שלמה זלמן אויערבך שנכתבו לפני למעלה מ20- שנה : . . . ואף שאך למותר הוא להרבות דברים על הכיעור והזוהמא שבדבר זה . . . אך היות ובשביל רוב הנשים הבאות לשאול על כך והנכונות לפעולה זו ה"ז ממש שאלת חיים . . . ולכן חושבני דכל זמן שחכמי הדור לא גזרו איסור ברור על כך שומה עלינו לברר מצד ההלכה אם מותר או אסור" (הרש"ז אויערבך, "הזרעה מלאכותית", נועם, כרך א (ירושלים תשי"ח), עמ' קמח ועמ' קנט, ריש סי' ד. והשווה : רורוויק, עמ' 40-39.

34 ראה בין היתר : שטינברג, שם, (הערה 1 לעיל), עמ' 132.

35 רורוויק צופה בחשש אפשרות זו ומסיק כי במקרה זה תהיה עדיפות לנשים, וכי תכפול נשים ייעשה ללא כל הזדקקות לגברים – עמ' 50.

36 ראה : ב' שרשבסקי, דיני משפחה (מהדורה שניה, ירושלים, תשכ"ז), עמ' 363 ואילך, וראה גם להלן, סמוך להערה 46 ואילך.

37 ראה בתמצית : שטינברג, שם, (הערה 1 לעיל), עמ' 136-135.

38 שו"ת ישכיל עבדי, שם (הערה 31 לעיל), פרק ז, עמ' קמא.

39 ראה, למשל, תשובותיו של הרב משה פיינשטיין שהובאו בהערה 27 לעיל.

40 ברם, יתכן ובנסיבות מיוחדות יוכל בית משפט לאכוף ביצוע חלק מהוראות ההסכם. כך, למשל, יש מקום רב להנחה כי אם הוסכם על תמורה כספית שתינתן לאשה והיא אכן סבלה נזק ממון עקב ההריון (לא עבדה, שכרה עוזרת וכדומה), יכפה בית המשפט על התורם לשלם את המוסכם, על אף שהחוזה אינו חוקי. ראה סעיף 31 סיפא לחוק החוזים (חלק כללי,  תשל"ג1973-), והשווה באופן כללי : ד' פרידמן, "תוצאות אי-חוקיות בדין הישראלי לאור הוראות סעיפים 31-30 לחוק החוזים (חלק כללי)", עיוני משפט, כרך ה (תשל"ז), עמ' 618, ועמ' 626 ואילך.

41 ראה מעריב, כ"א בסיון תשל"ח (26.6.78), עמ' 13. פסק הדין המקורי טרם פורסם בקבצי פסקי הדין האנגליים עד לכתיבת מאמר זה.

42 ראה שו"ת המבי"ט, ח"ב, סי' סב ; שו"ת משפטי עוזיאל, אבה"ע, סי' צא. תודתי נתונה לידידי ד"ר אליאב שוחטמן שהפנה תשומת לבי לתשובות אלה ואשר שוחחתי עמו על סוגייה זו של תוקף ההסכמים בין הצדדים.

43 דרך זו של אימוץ כדי להתיר ספיקות – לרווחא דמילתא – תועיל גם במקרים אחרים, כגון : בעל של אשה שהרתה מהזרעה מלאכותית מתורם זר יאמץ את הוולד (אף כי במקרה זה הבעיה מסובכת קצת יותר כי יתכן ויהיה צורך בהסכמת התורם, בעוד שבתכפול אין צורך בהסכמה של צד נוסף כלשהו). אני מתכוון להרחיב את היריעה בנושא זה במחקרי, שם (הערה 1 לעיל).

44 דיון מפורט בשאלה זו מובא במאמרו של א' שוחטמן, "למהותם של כללי ההלכה בסוגיית החזקת הילדים", שנתון המשפט העברי, כרך ה (תשל"ח), עמ' 285.

45 והשווה : Oakley, op.cit. (supra n. 4), p. 393, n. 66.

46 והשווה ביחס לבעיה דומה : י' אינדיג, "חיוב מזונות בנולד מהזרעה מלאכותית", דיני ישראל, כרך ב (תשל"א), עמ' 83.

47 ראה לעיל סמוך להערה 36.

48 ראה מ' דרורי, "היחס בין הדין האישי והחוק הישראלי בדיני מזונות לקרובים", דיני ישראל, כרך ד (תשל"ד), עמ' 219, ובמיוחד בעמ' 221.

49 ראה סעיף 12 (א) ו12- (ג) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט1959-.

50 אבן שושן במילונו אומר כי המלה "צאצא" מקורה אולי מן "יצא". ראה א' אבן-שושן, המלון החדש (ירושלים תשכ"ו), כרך ב, עמ' 1117, ערך "צאצא".

51 והשווה : רורוויק, עמ' 148-146. בשיטות משפט מערביות מסויימות יש בעיה שבה לא דנתי כלל. אם נגיע למסקנה כי הוולד אינו לגיטימי, כי אז גם הוראה בצוואה לא תועיל לכמה מהשיטות המשפטיות.

52 השווה : ד' פרימר, שנתון המשפט העברי, כרך ה (תשל"ח). עמ' 219 ואילך.

53 השווה המאמרים המוזכרים אצל שטינברג, שם, (הערה 1 לעיל) עמ' 132.

54 השווה : פרימר, שם, וראה לאחרונה : שו"ת ציץ אליעזר, חי"ג, סי' קד.

55 מצד אחד דורשים "זרע אין לו" – כל בן פוטר מיבום, ומצד שני אין בן מזרע אלא מתא גוף (או שמא נפרש "זרע" במשמעות "צאצא", וכך נראה לי).

56 על הצוות גם לדון בעקרונות של הניסויים שייערכו במגמה להגיע לתכפול, על כל הסכנות הכרוכות בהם, נושא המטריד רבות את המדענים בעולם, והוא נדון ע"י רורוויק פעמים רבות בספרו.