זכרון להולכים

זכרון להולכים

ד"ר יעקב לוי ז"ל

קוים לדמותו ולמפעל חייו

הרב ד"ר אליהו מונק ז"ל – קוים לדמותו

עו"ד חיים קהן

הרב ד"ר אליהו מונק ז"ל – קוים ביוגרפיים

ד"ר פליקס מונק

 

הרב אליהו מונק ז"ל, בן להרב עזריאל (עזרא) מונק זצ"ל, נולד בשנת 1900 בעיר קניגסברג, במזרח גרמניה, מקום כהונתו של אביו. משפחתו עברה לברלין, כאשר היה עדיין בגיל צעיר, – ושם שימש בית אביו כמרכז של כל פעולות הקהילה החרדית 'עדת ישראל', מייסודו של הרב עזריאל הילדסהיימר זצ"ל. את חינוכו היהודי קיבל מאביו, אצלו זכה ל"שימוש ת"ח" והוא למד והושפע מן המורים שבסמינאר לרבנים בברלין – הרב פרופ' ד. צ. הופמן (מחבר שו"ת מלמד להועיל) הרב א. א. קפלן, ואחריהם הרב יחיאל וינברג (מחבר שו"ת שרידי אש), והרבנים י. וולגמוט, מ. אוערבך ועוד.

את חינוכו החילוני קיבל בבי"ס תיכון הומניסטי בעיר הבירה ובאוניברסיטת ברלין, שם למד פילולוגיה אנגלית וגרמנית ושמע הרצאות בפילוסופיה. את תוארו האקדמי קבל על עבודה על הפייטן האנגלי Wordsworth.

בגמר שנות הלימוד התחיל בפעולתו כרב בעיר לונדון, בקהלת "שנפלד" בצפון, ועבר אחרי כמה שנים לגולדרס-גרין, שם הניח את היסוד לקהילה חרדית עצמאית, אשר ריכזה סביבה את המהגרים מגרמניה בתקופת היטלר, ואשר הפכה למרכז צבור חרדי לכל אנגליה כולה. בתוך הקהילה הזו נוסדו מוסדות חינוך (ב"ס יום) ומוסדות צדקה, ולימוד התורה נעשה שוב למוקד הפעולה הצבורית בין הנוער ובין המבוגרים.

בשנת 1970 עבר לירושלים, וגם פה הוא נשאר פעיל בחינוך בעלי-תשובה, הן בין הבנים (ישיבת דבר-ירושלים), הן בין הבנות (נוה ירושלים), בעבודה ספרותית (שבעת ימי בראשית ; שני ספרים על שחיטה), ובדאגה ענפה ומרוכזת ל"שערי-צדק". ורבה היתה השפעתו ופעילותו עד היום האחרון של חייו. מתוך הפעילות העשירה הזו הוא נחטף במיתת נשיקה בכ"ח באדר א' תשל"ח, ונקבר בהר-הזיתים קרוב למקום קברי הוריו וקברו של דר. פ. שלזינגר, קרובו, חברו וידידו שהיה מנהל בית החולים "שערי-צדק" במשך שנים רבות. פעולתו במסגרת "שערי-צדק" כוונה למטרה אחת. הוא חונך באוירה של חוג הרב עזריאל הילדסהיימר זצ"ל בסיסמה: "בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך". נאמן לסיסמה ולרוח אלו, ונאמן לדרך הפעולה של אביו זצ"ל שנאבק על "שחיטה כשרה" בשנות העשרים – ניסה הוא להשיג שלמות יתר ביראת שמים ובקיום המצוות על ידי שימוש במחשבה ובכח המחקר של המדע המודרני. הדרך היתה כפולה : הבטחת הכוון הכללי של בית חולים מודרני ורב-מדות בחיזוק של התקרבות היחידים לקבלת עול מלכות שמים. כאמצעי מתאים הוא ראה בחירת אנשים מתאימים בעמדות הנהגה של ביה"ח, אשר בעצמם בחרו להם את הכוון הזה בחייהם הפרטיים ; מתוך מגמה זו הוא יעץ בבחירת אנשים להנהלה, בקביעת רבנים שפסק-דינם מכריע בשביל ביה"ח, במינוי רב צעיר ופעיל לביה"ח עצמו, במינוי רב בעל-השפעה בביה"ס לאחיות, ועד הישיבה האחרונה, ביום האחרון של חייו, דאגתו היתה להשגת פרסונאל דתי לביה"ח המורחב. מגמתו השניה היתה מיועדת למחקר אשר יחזק את "קבלת עול המצוות" בהחלטות רפואיות, וטכניות – אדמינסטרטיביות במסגרת ביה"ח. הוא חיזק ועידד את הפעילות של מכון שלזינגר לחקר הרפואה עפ"י התורה, אשר בהנהלתו ישב והיה חבר במערכת "אסיא". כן השפיע על התקשרות עם המכון המדעי-טכנולוגי לבעיות הלכה, כדי למצוא פתרון נאות לבעיות הטכניות המתעוררות במסגרת בי"ח מודרני רב-ממדים. גם בדבר הזה היה פעיל עד השבוע האחרון של חייו. אחריותו לעניני "שערי צדק" היתה מסורה, נאמנה, ומתמידה במשך 30 השנים האחרונות של חייו.

תנצב"ה