רפואה והלכה בספר חסידים נטילת שכר טרחת רופא

ד"ר שמואל קוטק

רפואה והלכה בספר חסידים : "נטילת שכר טרחה של רפואה"

א. מבוא

ב. שכר טרחת הרופא בספר חסידים

ג. דעת הרמב"ן

ד. דיון

ביבליוגרפיה קצרה

זליגמן, ח.: כמה סוגיות בדין רופא ע"פ מקורות היהדות, הרפואה, כרך ק"ד, חוב' ח', 1983 (מבוסס על עבודת דוקטור בהדרכת ש. קוטק).

יעקובוביץ, ע. : הרפואה והיהדות. ירושלים, הוצ' מוסד הרב קוק, תשכ"ו (פרק י"ט).

ליבוביץ, י. : תולדות הרפואה בישראל, מחניים, חוב' קכ"ב, תש"ל.

הרב וולנר: התורה והמדינה, קובץ ז-ח, עמ' רצ"ט-ש"ד, מצוטט בספר אסיא א', עמ' 280-279.

 

 

1 . ראה מבוא לספר חסידים. הוצ' 1924 , ע"י יעקב פריימן, שהיה רב ואב"ד בקהילת פוזן. חלקים, ובמיוחד שתי המחברות הראשונות במה' פרמא, מיוחסים לאביו של ר' יהודה החסיד, ר' שמואל בן קלונימוס.

2 . יעקב פריימן מזכיר את העבודות של החוקרים צונץ, עפשטיין וגרוס שציינו את חלקו של ר' אלעזר מוורמיישא, בנו של ר' יהודה, ומחברו של ספר הרוקח, בכמה חלקים (לפחות) של ספר חסידים.

3 . ראה מבוא, סי' ח' : "היחס שבין מהדורות פארמא למהדורת בולוניא", הוצ' 1924 . עמ' י"ח-כ'.

1* . (פר. במקום לעולם : תורה)

2* . (יוז. : ילמד)

3* . פר. : ('לו' חסר)

4* . (פר. : יאמר)

5* . (יוז. כתוב: אתנה; ופר. הוצ' טורונטו: אקח)

6* . (פר. : ותעשה, אבל בדקתי בכתב-יד, וכתוב שם ועשה כמו בהוצ' בולוניא)

7* . (פר. : טורחי)

8* . (יוז. : ותן במקום וכן)

9* . (יוז : צריך לחפש אחריו, ובהוצ' מרגליות: שצריך)

10* . (או חסר בהוצ' יוז.)

11* . (פר. מוסיף הם)

12* . (פר. מוסיף אנחנו)

13* . (יוז. מוסיף כאן: שפיר דמי ואם יאמר לו)

* הרמב"ן מובא גם בכפתור ופרח (ר' אישתורי הפרחי), הוצאת א.מ. לונץ, ירושלים תרנ"ט (1899 ), כרך שני, עמ' תרט"ו-תרי"ח.

4 . ראה מס' בכורות כ"ט ע"א. כתוב במשנה : "הנוטל שכרו לדון, דיניו בטלים … להזות ולקדש, מימיו מי מערה, אפרו אפר מקלה". ובגמרא : "אמר אביי, לא קשיא, כאן בשכר הבאה ומלוי, כאן בשכר הזאה וקידוש"… וע"ש.

5 . כמובן זה הרופא נכנס לאותה קטגוריה המונה כבר דיינים (בכורות, ראה למעלה, הערה מס' 4), ורבנים (שו"ע, יו"ד רמ"ו, כא) ומלמדי תינוקות (שם, שם, רמ"ה). רצוי להזכיר שהרמב"ם אינו מזכיר כלל ש"שכר החכמה והלימוד אסור".

6 . הערת העורך : לכאורה כוונת הרמב"ן להבדיל בין שכר הלימוד, היינו שכר הייעוץ לחולה שאסור ליטול לבין שכר הטרחה של הרופא שמותר ליטול. (ומשמע מדברי הרמב"ן שגם שכר הלימוד של כללי הרפואה לבריא אסורה בשכר. שכן כתב : "ואמרינן לענין מצוות מה אני בחינם אף אתה בחינם", ולימוד חכמת הרפואה גם לבריא הרי היא מצוה כדאיתא במס' שבת דף פ"ב ע"א : "א"ל הוא עסיק בחיי דברייתא ואת אמרת במילי דעלמא ? כל שכן זיל לגביה ! " וראה א . שטינברג, מצוות לימוד הרפואה. ספר אסיא ב'. עמ' 10-16). ולמרות שלגבי שכר טרחה של הצלה קיימת הגבלת גובה השכר ל"שכר הראוי לו", אפילו אם התנה מראש על יותר (ראה טוש"ע חו"מ סי' רס"ד), רופא הדורש שכר טרחה גבוה, הסכום הגבוה נכלל בגדר של "שכר הראוי לו" שחכמתו [ומיומנותו] מכר לו ואין לה דמים, ולכן אין יכול לומר משטה אני בך. (וראה יבמות קו. תוד"ה אין לו אלא שכרו. ביאור הגר"א לשו"ע יו"ד של"ו ס"ק י"א, ובהמשך דברי הרמב"ן שם, בסוף שער הסכנה).

והנה ה"יש מי שסבור דטעמא דבורח משום דחייב להצילו משום השבת אבדה, ולפיכך אין לו שכרו אלא כפועל בטל, ולדבריהם אין לרופא אלא שכר בטלה שלו…" שמביא הרמב"ן שם, הינו בעצם בעל ספר חסידים הסובר שאסור לרופא ליטול שכר עבור טרחת הריפוי אלא רק עבור הוצאות הרופא או שכר בטלתו בלבד.

ולהלכה פסק השו"ע כדעת הרמב"ן כפי שהובא לעיל.

7 . וגם במס' בכורות כט ע"א, ובירושלמי נדרים ה"ד, ג'. המכנה המשותף בין דיינים, רבנים, מלמדי תינוקות ורופאים הוא באמת ענין הלימוד, כאשר חז"ל דרשו תקנה זו מן הפסוק : "ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים…" (דברים ד, ה).

8 . וכן משמע בביאור הגר"א שו"ע יו"ד של"ו ס"ק ז', בש"ך שם ס"ק ה' ובט"ז ס"ק ב' וראה הערת העורך (6 ) בעמ' 37-36.  – העורך.

9 . ראה שו"ת הרשב"א ק"כ וקס"ז. פרט למקורות אלו, אין לנו עדות ברורה שהרמב"ן אכן עסק ברפואה מעשית. ראה יהושע ליבוביץ : נתונים רפואיים בספר תורת האדם לרמב"ן, קורות, כרך ח' חוברת ז-ח (תשמ"ג) עמ' 215-209.

10 . ראה תשובות תשב"ץ. חלק ד' סי' כ, וגם שו"ת רדב"ז, חלק ג', סי' תתקפ"ו. ועוד מקורות אחרים בספרו של הרב ע. יעקובוביץ (ירושלים תשכ"ו), עמ' 278.