שביתת הרופאים בהלכה

הרב שלמה גורן

שביתת הרופאים לאור ההלכה

פוק א. בעיות הלכתיות ואנושיות.

פרק ב. האחריות לבריאות הציבור מוטלת על הממשלה ולא על הרופאים.

פרק ג. זכות השביתה בזמן שאין הסכם עבודה תקף, לעומת הזכות לשבות בתוך זמן ההסכם.

פרק ד. יחס חכמי ההלכה למקצוע הרפואה 2 .

פרק ה. שיטת הרמב"ן : הרופא מצווה לרפא, אך החולה אינו מצווה להזדקק לרופאים.

פרק ו. שיטת הרמב"ן לגבי רמת השכר של הרופא3 .

פרק ז. חיוב הריפוי – דעת הטור, השו"ע ונושאי כליו.

פרק ח. הרופא נושא באחריות ישירה על חייו של החולה כאשר נמנע מלטפל בו

פרק ט. השקפת הרמב"ם על הרפואה.

פרק י. האם ישנה רשות לרופאים לנטוש את בית החולים כששכרם מקופח?

פרק יא. החובה לפצות את הרופאים.

פרק יב. המסקנה : אסור לרופאים השובתים למנוע הגשת עזרה לחולים, אבל חובה לשלם להם שכרם בהתאם לדרישת ההסתדרות הרפואית

מכל האמור יוצא :

א. על הרופאים לחזור לעבודתם ולתפקידם, ואינם רשאים בשום פנים, להימנע מהגשת עזרה רפואית בבתי חולים ובמרפאות, כפי שנוכחנו לראות שזו מצוה שיש בה משום פיקוח נפש.

ב. מאידך רשאים הרופאים להתנות על גובה שכרם ועליהם להודיע להנהלת בתי החולים, שעל דעת כן הם חוזרים לעבודה, שימלאו את דרישותיהם הכספיות. ועפ"י דין והלכה רשאים הרופאים לקבוע את גובה שכרם. ואם משרד הבריאות לא יסכים לכך תפול האחריות על הממשלה, כמו שהוכחנו מן הירושלמי במס' סוטה ומן הגמ' במס' שבת נד – נה לעיל בתחילת הבירור 8 . אולם גם במצב כזה אין הרופאים יכולים להשתחרר מחובתם הקדושה לבוא לעזרת החולים הזקוקים לטיפולם מטעם "לא תעמוד על דם רעך", שזה מחייב כל אדם שיכול לבוא לעזרת מי שנמצא בצרה, שחייב לעשות זאת כמו שפסק הרמב"ם והשו"ע כנ"ל 9 . ואין זה קשור כלל אם גורם אחר נושא באחריות האדם הזה שנמצא בצרה או לא. כי במצב של סכנה או אפילו של חשש פגיעה בבריאותו של אדם כל מי שיכול לעזור לו חייב לעשות זאת אע"פ שהאחריות לחייו של הנזקק לעזרה מוטלת על גורם אחר.

ואל תתמה על שמואל שסירב לבוא לעזרת האשה שצווחה לפניו וביקשה את התערבותו ולא נענה לה. שתי תשובות בדבר:

א. "לא תעמוד על דם רעך" מכוון רק למי שנמצא בסכנת נפשות, או סכנה של פגיעה גופנית, ולא למי שנמצא בחשש איבוד ממון. (ויש עוד לעיין בנידון זה בדברי השו"ע חו"מ סימן תכ"ו ס"א). וסביר להניח כי האשה שצווחה לפני שמואל, היתה זקוקה לעזרה להציל אותה מיד עושקיה, ולכן לא נענה לה.

ב. התוס' במס' ב"ב י, ב בד"ה "עליונים" הביאו בשם הגאונים שקבלה בידם ששמואל נענש בשמים על שלא בא לעזרתה של אותה אשה.

ויש עוד לעיין ולברר את דברי החכמת שלמה בגליון החו"מ סימן תכו, שרוצה להוכיח כי אם ההצלה של חבירו תגרום לו בזיון "אין שם האזהרה "לא תעמוד על דם רעך". אבל חייבים להציל את הזולת, אפילו אם ההצלה כרוכה בהפסד ממון למציל, באשר לא יוכל להיפרע אחרי כן מן הניצול. כמו שנראה מדברי הרא"ש במס' סנהדרין ריש פ"ח על דברי הגמ' שם בדף עג, א, שכתב : והניצול חייב לפרוע למציל מה שהוציא, דאין אדם מחוייב להציל נפש חבירו בממונו, היכא דאית ליה ממונא לניצול, כדאמר לקמן נרדף ששיבר כלים של רודף פטור, של כל אדם חייב. ואם היה מחויב להציל את הנרדף בממונו, א"כ יפטור משבירת הכלים, שהרי ממון חבירו מחויב להציל וברשות שברם, כדי להנצל. עכ"ל הרא"ש. והביאו דבריו הסמ"ע והש"ך, והרמ"א ביו"ד שלהי סימן רנב כתב כן לענין הפודה את חבירו מן השביה חייב לשלם לו. ומשמע מהרא"ש שגם אם אין לניצול ממה לשלם למציל, חייבים להציל אותו משום "לא תעמוד על דם רעך".

לכן גם בנידון דידן, גם אם ייגרם לרופאים נזק כספי גדול ע"י זה שיהיו נאלצים לשבור את השביתה, כדי לטפל בחולים, כתוצאה מכך לא ייענו לתביעתם, אין זה משחרר אותם מן החובה לבוא לעזרת החולים, מטעם "לא תעמוד על דם רעך".

אבל לפי האמור כאן מותר לרופאים לחזור לשלב הראשון של השביתה ולגבות תשלום מיוחד מכל פציינט שיש ביכולתו לשלם כפי המבואר ברא"ש, בסמ"ע ובש"ך.

 

הצופה, יום ו' ט"ז סיון תשמ"ג, 27.5.83

הצופה יום ו' כ"ב סיון תשמ"ג 3.6.83

 

 

1 . פירוט השלבים של שביתת הרופאים, ופסקי הלכה שנמסרו לרופאי המרכז הרפואי שערי צדק בזמן השביתה – ראה: מ. הלפרין, פסקי הלכה מימי שביתת הרופאים בבי"ח שע"צ, לעיל עמ' 33-30.  – העורך.

2 . ראה: א. שטינברג, יחס ההלכה לרפואה, ספר אסיא ב, עמ' 15-9 ; מ. וינברג, הזדקקות לרופאים על פי ההלכה, ספר שו"ת עמק הלכה, ירושלים תשמ"ו עמ' 34-11.  -העורך.

3 . ראה ש. קוטק, רפואה והלכה בספר חסידים – נטילת שכר טרחה של רפואה, לעיל עמ' 39-34 (הערה 1), עמ' 42-37.  -העורך.

4 . ירושלמי יומא פרק ח הלכה ח.  -העורך.

5 . ראה מ. וינברגר שם (הערה 2 ) פרקים ו-ז.  -העורך.

6 . ראה א. בירמן, הביולוגיה של ההזקנות, אסיא ל"ו (כרך 6, חוב' ד), תמוז תשמ"ג, עמ' 80-71, ותמונות 2, 3. (יופיע בע"ה בספר אסיא ו').

7 . פרק ג, לעיל.  -העורך.

8 . פרקים א, ב לעיל.  -העורך.

9 . למסקנה נשאר, לכאורה, ה"מילכוד" הבא: כשמשרד הבריאות או משרד האוצר (בניגוד להלכה) אינם מקבלים את דרישות הרופאים, מה יכולים הרופאים לעשות כאשר נמנע מהם, שלא ע"פ ההלכה, על פי צו בית המשפט לגבות שכר בבתי החולים? אם יפרשו מבתי החולים – יעברו על "לא תעמוד על דם רעך" משום שאי אפשר לתת שירותי רפואה במוקדים ברמה זהה לבתי החולים. ואם אינם יכולים לפרוש עקב מצב זה בעקבות צו בית המשפט, הרי הם עבדים לעבדים !

א"כ האם רשאים הרופאים לפעול במקרה כזה ע"פ עקרון הדומה לכלל "שוכר עליהן או מטען" ותועיל תפיסה מרכוש המעבידים?  – העורך.