האם נתגלתה פרתנוגנזה בביה"ד הרבני באשדוד? ממצא חריג של זהות אנטיגנית בין בת לאמה. תיאוריות ודרכי בירור

הרב מרדכי הלפרין

האם נתגלתה פרתנוגנזה אנושית בביה"ד הרבני באשדוד?

ממצא חריג של זהות אנטיגנית בין בת לאמה : תיאוריות ודרכי בירור

פרק א. סיכום פסק הדין

פרק ב. סיכום ממצאי המעבדה

פרק ג. ניתוח האפשרויות השונות

דיון

פרק ד. רביית בתולים (Parthenogenesis) אנושית

פרק ה. דרכי בירור האפשרויות

פרק ו. סיכום

 

1. בדיקות המעבדה כפי שנמסרו לביה"ד במקרה הנדון – אינן מספיקות.

2. מן הראוי לבצע בדיקות של מערכות גנטיות נוספות כפי שמקובל במעבדת הדסה בירושלים.

3. קבלת נתונים נוספים מבדיקה משלימה (עם פירוט מקצועי מלא של סוגי הסרום בהם מתבצעת הבדיקה), יסייעו לבירור מלא יותר ולהסבר הממצא החריג במקרה הנדון, ויתכן שתהיה לנתונים אלו השפעה על פסק הדין בעירעור (אם יוגש) לפני בית הדין הרבני הגדול.

 

 

1 . הגדרת MHC – ראה ח. בראוטבר, מ. הלפרין וד. נלקן, קביעת אבהות באמצעים אימונוגנטיים חדישים – בעיה הלכתית ורקע מדעי, לעיל עמ' 162-149 ובעמ' 153 שם.

2 . פסק הדין במלואו הובא לעיל עמ' 163 – 178, הנתונים הנדירים מתוארים בפיסקה א' ובהערה 2 שם.

3 . פסקה י' שם.

4 . פסקה י"א שם, וראה גם הערת הדיין הרב אליעזרוב שם בהערה 19.

5 . כלומר נבדקו אנטיגנים של שתי סדרות מתוך 6 סדרות HLA ידועות : D, DR, SB, A, B, C. ראה

ח. בראוטבר שם (הערה 1 ), בעמ' 156-154.

6 . משמעות הסימון BwX היא שבסדרת האנטיגנים HLA-B נתגלה רק אנטיגן אחד (Bw41). 2 הסברים אפשריים הובאו לעיל עמ' 158, בקטע האחרון של פרק ו'.

7 . הגדרת הפלוטיפים – ראה ח. בראוטבר שם (הערה 1 ), עמ' 158-157.

8 . ראה ח. בראוטבר שם (הערה 1 ), פרקים ד-ו ובהערה 19 שם.

9 . ראה טבלה 6 סדרות האנטיגנים HLA, ח. בראוטבר שם (הערה 1 ), עמ' 156.

10. שההפלוטיפ הראשון יהיה זהה – הסיכוי 50%. גם אם ההפלוטיפ הראשון אינו זהה, אזי יש 50% סיכוי שתהיה זהות בהפלוטיפ השני.

11 . ראה מ. הלפרין. ח. בראוטבר וד. נלקן, בסיס לדיון הלכתי בשאלת קביעת האבהות באמצעות MHC, תורה ומדע תשמ"ד. בפרק ג' שם הובאו 5 מגבלות עקרוניות של שיטת קביעת האבהות. בהקשר שלנו יכולים לבוא בחשבון אפשרויות 5-2 מתוך הפרק שם. קל לשלול את אפשרות 2, על ידי קבלת פרטים מדוייקים על שיטת הבדיקה שנערכה ע"י ד"ר גזית (כגון מספר סוגי הסרום שבעזרתם נבדק כל אנטיגן) בהתאם לעקרונות המבוארים שם.

12 . 165. p. , 181 – 165 (1978), 15 ,Genetics .Med oi .J ,Partenogenesis ,Mittwoch .ט

13 . 74-90. .p ,(1973) .ed th35 ,Longman ,Anatomy Ckay's

14 . mitwoch שם (הערה 12 ). עמ' 165.

15 . שם עמ' 177.

16 . ראה ח. בראוטבר (הערה 1 ), בעמ' 154 .

17 . Mittwoch שם (הערה 12 ), עמ' 166-168.

18 . .Parthenogenic Origin oi Benign Ovarian Teratoma, New Hndand J. oi Med ,D. et al Linder .(1975 .Jan) 63-66 .P (292)2

19 . 580 .p (1981) ,.Stanky L Robbina et al., Basic pathology, Saundera Co

20 . Mitwoch שם (הערה 12 ), עמ' 177.

21 . באופן עקרוני תיתכן גם וריאציה שונה, בה תהיה זהות חלקית בין הבת לאם, כאשר לבת יש הפלוטיפ אחד בלבד – הפלוטיפ אמהי – ללא תרומה אבהית כלשהי (ראה הערה 17 לעיל).

22 . ראה מס' יבמות בגמ' דף ע"ו ע"ב.

23 . מיטווך שם (הערה 12 ). עמ' 165.

24 . דוגמא מעניינת המדגישה את הצורך בבדיקות הנוספות ראה תורה ומדע שם (הערה 11 ) בהערה 56.

25 . צמד האוטזומים מספר 6 הוא זה אשר 2 הכרומוזומים השייכים לו נושאים את האינפורמציה הקובעת אנטיגנים מטיפוס HLA. (הגדרת אוטוזום – ראה לעיל עמ' 154).

26 . הסבירות לזהות הפלוטיפית בכל המערכות התורשתיות הנו נמוך גם בין קרובי משפחה, כשכל  מערכת גנטית נוספת (המועברת באמצעות כרומוזום נוסף) הנבדקת מורידה את שכיחות הזהות המלאה .