נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

תרומת זרע בישראל

מי עמי, נעמי. "תרומת זרע בישראל" חוברת אסיא עז-עח, עמ' 14.

תרומת זרע בישראל

נעמי מי-עמי                            1. רקע 2. נתונים על תרומת זרע בישראל 3. בנקי זרע והנחיות משרד הבריאות לניהולם 5. הזכות להורות מול טובת הילד 6. השלכות הנפשיות של היוולדות מתרומת זרע על הילד הנולד 10. מקורות מסמכים חקיקה ופסיקה מכתבים ושיחות טלפון עיתונות

דורון אלכס, "צירי הפרלמנט מתבקשים לתרום זרע", מעריב, 17 בינואר 2005.

ידיעות אחרונות, "פוליטיקאים, נא לתרום זרע", 17 בינואר 2005.

כהן צחי, "זרע הפורענות", ידיעות אחרונות, 28 בינואר 2005.

לבנה נרי, "האב לא ידוע", הארץ online,http://www.haaretz.co.il , 14 בינואר 2003.

רונן, משה, "משפחת ישראלי", ידיעות אחרונות, 8 בפברואר 2005.

שלו דורון, "מדריך למבחנה", מעריב online, http://www.nrg.co.il, 10 בנובמבר 2004.

Ynet בריאות, "תורמים זרע ומסכימים שזהותם תיחשף לצאצאים", http://www.ynet.co.il, תאריך כניסה: 21 בדצמבר 2004.

Ynet חדשות, "תרומת זרע: עד כמה זה בטוח?" http://www.ynet.co.il, 2 בדצמבר 2004.

אתרי אינטרנט

האגודה לקידום בריאות נשים בישראל, http://www.la-briut.org.il, תאריך כניסה: 21 בדצמבר 2004.

"הדרך למעלה", www.haderech.co.il/briut, תאריך כניסה: 21 בדצמבר 2004.

http://alternativit.co.il/Mishpaja/htm, תאריך כניסה: 21 בדצמבר 2004.

האגודה לזכויות האזרח בישראל, "הפליית נשים לא נשואות בתנאים לקבלת תרומת זרע", http://www.acri.org.il, תאריך כניסה: 21 בדצמבר 2004.

B-parent, http://www.b-parent.co.il, תאריך כניסה: 5 בינואר 2005.

אתר החקיקה הרשמי של בריטניה, http://www.hmso.gov.uk/acts.htm, תאריך כניסה: 16 בפברואר 2005.

אתר האינטרנט של Times On Line, http://www.timesonline.covuk, תאריך כניסה: 16 בפברואר 2005.

אתר האינטרנט, http://www.Ise.ac.uk, תאריך כניסה: 16 בפברואר 2005.

אתר האינטרנט, http://www.menshealth.co.uk, תאריך כניסה: 16 בפברואר 2005.

 


*    "המסמך הוזמן ממרכז המחקר והמידע על-ידי יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד הרב חה"כ מיכאל מלכיאור, ונכתב לקראת דיון בוועדה לזכויות הילד בנושא תרומת זרע בישראל. הוא מתפרסם באסיא באדיבותם של מנהל מרכז המחקר והמידע בכנסת, ושל  נעמי מי-עמי מחברת המסמך".

1.    בג"ץ 998/96 ד"ר טל ירוס-חקק נ' משרד הבריאות. נימוקי העותרת: הכלל של משרד הבריאות "בטל בשל כך שהוא מפלה על רקע מעמד אישי ונטייה מינית; משום שהוא מפר את זכויות היסוד של אדם להיות הורה, על גופו, ולפרטיותו; בהיותו חורג מסמכות; בשל כך שהוא קבוע בחקיקת משנה ולא בחקיקה ראשית; בשל היותו בלתי סביר ובשל כך שלא פורסם".

2.    רות הר ניר, מנהלת בנק הזרע בבית-החולים "הדסה" הר-הצופים, שיחת טלפון, 28 בדצמבר 2004.

3.    משפחה חד-הורית היא משפחה שבה הורה יחיד מנהל משק בית לעצמו ולילדיו (עד גיל  17) ואין לו בן-זוג קבוע (מבוסס על שלמה סבירסקי ואחרים, אמהות חד-הוריות בישראל, מרכז אדוה, דצמבר 2002).

4.    עיבוד נתונים מתוך: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי 2004. על-פי השנתון הסטטיסטי החדש של המועצה הלאומית לשלום הילד, יש מגמה של עלייה במספר הילדים החיים במשפחות חד-הוריות: ב-1995 חיו בישראל כ-132,000 ילדים במשפחות חד-הוריות, בשנת 2000 עלה המספר לכ-171,000 ילדים ובשנת 2003 חיו כ-188,000 ילדים במשפחות חד-הוריות – 8.5% מכלל הילדים בישראל (המועצה הלאומית לשלום הילד, ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי 2004, דצמבר 2004. יצוין שקרוב ל-97% מהילדים במשפחות חד-הוריות חיים עם האם). העלייה במספר המשפחות החד-הוריות בישראל נובעת בין השאר מהעלייה בשיעור הגירושין ובשיעור הלידות מחוץ לנישואין, וכן מעלייתן ארצה של משפחות חד-הוריות רבות מחבר המדינות ומאתיופיה. דפוס המשפחה החד-הורית נעשה מקובל בישראל (שלמה סבירסקי ואחרים, "אמהות חד-הוריות בישראל", מידע על שוויון 12, "מרכז אדוה", דצמבר 2002). וזו אחת הסיבות לכך שבשנים האחרונות עלה מספר הנשים הרווקות המבקשות להביא ילד לעולם בלי מעורבות של גבר בחייהן. הדרך המקובלת להשיג זאת היא תרומה מבנק הזרע.

5.    סביר להניח שאם תוסר הסודיות מעל זהות התורמים, ישתנה הפרופיל שלהם. מקור: תקציר דוח הארגון "משפחה חדשה", בתוך: משה רונן, "משפחת ישראלי", ידיעות אחרונות, 8 בפברואר 2005.

6.    נאמר בישיבת הוועדה למעמד האשה  ב-31 בינואר 2005.

7.    משרד הבריאות, חוזר המנהל הכללי מ-13 בנובמבר 92 בנושא: ניהול בנק זרע והזרעה מלאכותית.

8.    לפי דברי ד"ר מרדכי הלפרין בוועדה למעמד האשה ב-31 בינואר 2005, וכן בדבריו בדו"ח ועדת אלוני ובמאמרים שפרסם (ראה רשימת המקורות למסמך זה).

9.    מכתב מהמשנה למנכ"ל משרד הבריאות, 3 בינואר 2005.

10.  נאמר בישיבת הוועדה למעמד האשה ב-31 בינואר 2005.

11.  תקציר הדוח פורסם בתוך: משה רונן, "משפחת ישראלי", ידיעות אחרונות, 8 בפברואר 2005.

12.  יש לציין שהיקף השימוש בהזרעה מלאכותית מתורם זר אצל זוגות נשואים קטן במידה ניכרת מאז סוף שנות ה-90, בעקבות השימוש טכנולוגיה חדשה של מיקרומניפולציה          (ICSI) – החדרת הזרע אל תוך הביצית – לטיפול בתת-פוריות של הגבר. מקור: כרמל שלו, בריאות, משפט וזכויות האדם, הוצאת רמות – אוניברסיטת תל-אביב, 2003.

13.  לדברי ד"ר אברהם לייטמן, מנהל בנק הזרע והמרפאה לפוריות הגבר בבית-החולים רמב"ם. בתוך: צחי כהן, "זרע הפורענות", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 28 בינואר 2005. לדבריו "אני לא חושב שיש מישהו שיכול לתת פרטים מדויקים".

14.  דברי ד"ר מדג'ר בישיבת הוועדה למעמד האשה ב-31 בינואר 2005.

15.  מכתב מהמשנה למנכ"ל משרד הבריאות, 3 בינואר 2005. ראה רשימת בנקי הזרע בנספח.

16.  משרד הבריאות, חוזר המנהל הכללי בנושא: ניהול בנק זרע והזרעה מלאכותית כללים בדבר ניהולו של בנק זרע והנחיות לביצוע הזרעה מלאכותית, 13 בנובמבר 1992.

17.  אברהם לייטמן, "מהו היריון מסוג אחר", בתוך: שולמית אלמוג ואבינועם בן-זאב (עורכים), הריון מסוג אחר: עיון רב תחומי בהפריה חוץ-גופית, תל-אביב, הקיבוץ המאוחד, 1996, עמ' 13-45. במאמר מצוין שתהליך הזיהוי של נגיפי HIV בנוזל הזרע יקר ומסובך מבחינה טכנית, ולכן אינו משמש דרך שגרה. בחוזר משרד הבריאות מ-13 בנובמבר 1992 נקבע כי "החל מתאריך 1 בינואר 1993 יחול איסור על שימוש בזרע טרי לצורך הזרעה מלאכותית מתורם".

18.  ד"ר רות וייסברג, מנהלת המעבדה של בנק הזרע במרכז הרפואי "שיבא" בתל-השומר, ראיון ל-Ynet, 27 במאי 2004. כניסה לאתר Ynet ב-21 בדצמבר 2004. לדבריה בדיקות מעמיקות יותר היו מעלות במידה ניכרת את מחיר מנות הזרע.

19.  מכתב ממשרד הבריאות, 3 בינואר 2005.

20.  שר המשפטים ושר הבריאות מינו את הוועדה ב-18 ביוני 1991. יושב-ראש הוועדה היה שופט בית-המשפט המחוזי (בדימוס) שאול אלוני.

21.  משרד המשפטים, הוועדה לבחינת הנושא של הפריה חוץ-גופית, סיכום ביניים – ראשי פרקים לדיון ציבורי, דצמבר 1992.

22.  משרד המשפטים, דין וחשבון הוועדה הציבורית-מקצועית לבחינת הנושא של הפריה חוץ-גופית, יולי 1994.

דו"ח הביניים עצמו פורסם באסיא סה-סו, עמ' 94-111 (1999).

23.  שם.

24.  בעת המינוי לוועדה היה ד"ר הלפרין מנהל מכון שלזינגר לחקר הרפואה על-פי התורה ויועץ רפואי לסגן שר הבריאות. כיום הוא הממונה על האתיקה הרפואית במשרד הבריאות.

25.  מרדכי הלפרין, "הגדרת הורות והזכות לאיתור השורשים הביולוגיים", בתוך: רפאל כהן-אלמגור, דילמות באתיקה רפואית, הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר, 2002, עמ' 161-188, וכן בדוח ועדת אלוני, בתוך: מרדכי הלפרין וירוחם פריגר, (עורכים), רפואה, אתיקה והלכה, המכון על-שם שלזינגר, 1996, עמ' 127-193.

26.  במאמרו "הגדרת הורות והזכות לאיתור השורשים הביולוגיים" בספר דילמות באתיקה רפואית בעריכת רפאל כהן-אלמגור, שיצא לאור בשנת 2002, מספר ד"ר הלפרין: "כדי לברר באופן מוסמך יותר מה בדיוק קרה בשבדיה בעקבות קבלת החוק, נפגשתי בקופנהגן (בינואר 1996) עם פרופ' לארס דנסיק (מנהל התוכנית למחקרים השוואתיים בנושאי "ילדות – השלכות חברתיות והתפתחותיות", באוניברסיטת רוסקילדה, דנמרק), שהיה מעורב בדיונים ובהמלצות שקדמו לחקיקה השוודית. לדבריו, העובדות המופצות בעולם על אודות המצב בשוודיה פשוט אינן נכונות. אין זה נכון שחלה ירידה בזמינות התורמים. השינוי שאכן חל היה לא במספר התורמים, אלא בפרופיל הסוציו-אקונומי שלהם… אולם לא היתה בעקבות החוק ירידה במספר התורמים ולא נוצרו קשיים בהשגת תורמים". ד"ר הלפרין מוסיף כי בעת הצגה מוקדמת של מאמר זה לחברי "קבוצת דיון וחשיבה באתיקה רפואית" במכון ון ליר בירושלים ב-20 בדצמבר 1996, דיווחה ד"ר כרמל שלו (לשעבר מרכזת ועדת אלוני), כי הוועדה קיבלה מידע דומה ממקורות אחרים, ולכן בסעיף 4.1 של דוח ועדת אלוני נכתב על החוק השוודי כי "החוק גרם באופן ראשוני (ההדגשה של ד"ר הלפרין) לירידה משמעותית במספר תרומות הזרע". ד"ר הלפרין מוסיף כי "עדיין לא ברור לי מדוע הושמט מן הדוח המידע המשמעותי, כי בסופו של דבר השינוי שחל בשבדיה לא היה במספר התורמים אלא כאמור אך ורק בפרופיל הסוציו-אקונומי שלהם, כאשר השמטה כזו יכולה ליצור אצל הקורא רושם מוטעה על תוצאות החוק השוודי".

27.  ראה בהשוואה הבין-לאומית להלן, וכן בעדויות רופאים מנהלי בנקי זרע בפרוטוקול ישיבת הוועדה למעמד האשה ב-31 בינואר 2005.

28.  למשל עו"ד מרים היבנר-הראל, היועצת המשפטית של משרד הבריאות, בתוך: צחי כהן, "זרע הפורענות", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 28 בינואר 2005.

29.  מרדכי הלפרין, "הגדרת הורות והזכות לאיתור השורשים הביולוגיים", בתוך: רפאל כהן-אלמגור, דילמות באתיקה רפואית, הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר, 2002, עמ' 161-188, וכן בדוח ועדת אלוני בתוך: מרדכי הלפרין מרדכי וירוחם פריגר (עורכים), רפואה, אתיקה והלכה, המכון על-שם שלזינגר, 1996, עמ' 127-193.

30.  שם.

31.  שם.

32.  אברהם שטיינברג (עורך), אנציקלופדיה הלכתית-רפואית, הערך "פוריות ועקרות", מכון שלזינגר לחקר הרפואה על-פי התורה, תשמ"ח-תשנ"ו, עמ' 372.

33.  בארץ נעשים כ-1,800 מחזורי טיפול בשנה לכל מיליון איש, בעוד בארצות-הברית נעשים 240 מחזורי טיפול לכל מיליון איש, ובבריטניה – 416.

34.  החוקרת ורדית רביצקי מציעה הגדרה למושג "הזכות להורות": "זכותו של האדם לפעול בכל דרך שהיא, כולל בדרכים שרק הטכנולוגיה מאפשרת את קיומן (בלי לפגוע בזכויותיהם של אחרים) כדי להביא ליצירתו של ילד, הקשור בקשר גנטי או בקשר של הולדה לפחות לאחד מהוריו המיועדים, וכדי לגדלו כילדו". מקור: ורדית רביצקי, "הזכות להורות בעידן ההפריה הטכנולוגית", בתוך: רפאל כהן-אלמגור, דילמות באתיקה רפואית, הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר, 2002.

35.  בישיבת הוועדה למעמד האשה ב-31 בינואר 2005 היתה  הסכמה בין כל המשתתפים בדיון כי יש להשאיר בעינו את המצב הקיים שבו פרטיו המזהים של התורם נשמרים בסוד, פרט לנציגת המועצה הלאומית לשלום הילד שנקטה דעה הפוכה.

36. S. Michie and T. Martteau, “Knowing Too Much or Knowing Too Little: Psychological Questions Raised for the Adoption Process by Genetic Testing”, in P. Turnpenny (ed.), Secrets in the Genes: Adoption, Inheritance and Genetic Disease’ London, British Agencies for Adoption and Fostering, 1995, pp. 166-175

37.  החוק בשבדיה בנושא תרומת זרע מ-1987 נחקק בעקבות הקמת ועדה ממשלתית שדנה בזכויותיהם של הנולדים מהפריה מלאכותית. הוועדה קבעה ב-1983 כי יש הקבלה ברורה בין זכויותיהם הבסיסיות של ילדים מאומצים לבין זכויותיהם הבסיסיות של הנולדים מתרומת זרע.

38.  אתר האינטרנט של B-parent: http://www.b-parent.co.il, תאריך כניסה: 6 בינואר 2005.

39.  משרד המשפטים, דין וחשבון הוועדה הציבורית-מקצועית לבחינת הנושא של הפריה חוץ-גופית, יולי 1994, עמ' 25.

40.  מיכאל קורינאלדי, עו"ד ופרופ' למשפטים, "לשאלת ההורות החוקית בישראל (ילדים שנולדו בטכניקה של הולדה  מלאכותית)", בתוך: שולמית אלמוג ואבינועם בן-זאב, הריון מסוג אחר, עמ' 137-159.

41.  את הדיון המשפטי המלא בנושא זה אפשר לקרוא במאמר.

42.  מיכאל קורינאלדי, "לשאלת ההורות החוקית בישראל", בתוך: שולמית אלמוג ואבינועם בן-זאב, היריון מסוג אחר, עמ' 137-159.

43.  רות הר ניר, מנהלת בנק הזרע בבית-החולים "הדסה" הר-הצופים, שיחת טלפון, 28 בדצמבר 2004. יש לציין שיש רבנים בישראל שמתנגדים נחרצות לתרומת זרע, אפילו אם היא באה מגוי.

44.  Act (1984:1140) on Insemination; Regulation and General Recommendation – of 27 March 1987 – of the National Board of Health and Welfare on Insemination

45.  "תורמים זרע ומסכימים שזהותם תיחשף לצאצאים", http://www.ynet.co.il, תאריך כניסה: 21 בדצמבר 2004.

46.  אתר האינטרנט של B-parent,  http://www.b-parent.co.il, תאריך כניסה: 6 בינואר 2005.

47.  דורון אלכס, "צירי הפרלמנט מתבקשים לתרום זרע", מעריב, 17 בינואר 2005; "פוליטיקאים, נא לתרום זרע", ידיעות אחרונות, 17 בינואר 2005; מקור המידע: כתבה ששודרה ב-16 בינואר 2005 ב-News ABC על מרפאת ההפריה החוץ-גופית שבמרכז הרפואי "מונאש" במלבורן, שבה רואיין פרופ' גאב קובאץ', מנהל המרפאה.

48.  Human Fertilization and Embryology Authority (Disclosure of Donor Information) Regulations 2004, אתר החקיקה הרשמי של בריטניה:

http://www.hmso.gov.uk/acts.htm, תאריך כניסה: 16 בפברואר 2005.

49.  דיווח שהתפרסם ב-TIMES ב-3 ביוני 2004 ומופיע באתר האינטרנט:

http://www.menshealth.co.uk/news/story.phtml?id=2456.

50.

http://www.iol.co.za/index.php?set_id=1&click_id=29&art_id=qw107261964075B243, תאריך כניסה: 16 בפברואר 2005.

51.  מסמך של ה-British Society for Population Studies מיולי 2004,

http://www.lse.ac.uk/collections/BSPS/dayMeetings/AGMMeeting6July2004.htm.

52.  ידיעה שהתפרסמה ב-17 בינואר 2004 באתר האינטרנט Times On Line:

http://www.timesonline.co.uk/article/0,,2-966732,00.html.

powered by Advanced iFrame. Get the Pro version on CodeCanyon.