השתלת איברים – תמונת מצב עולמית
מאת פרופ' אריה דורסט
ראש מחלקה כירורגית ב', הדסה, ופרופ' לכירורגיה בבית הספר לרפואה.
השתלת איברים – תמונת מצב עולמית
ראשי פרקים:
א. התנאים להשתלת איברים
ב. רקע היסטורי
ג. הסיכונים בהשתלת איברים
ד. השתלת כליות וסחר באיברים
ה. השתלת כבד
1. ציקלוספורין A והשתלות לב
ז. השתלת ריאה
ח. השתלת לבלב
ט. השתלת מעיים
י. תוחלת החיים עם התקוות לעתיד
בנושא תוחלת החיים, בתום שנה וחמש שנים ממועד ההשתלה, ניתן לראות את התוצאות הטובות ביותר בהשתלת כליות מתרומת קרוב משפחה בחיים; התוצאות מצויינות גם אחרי חמש שנים. גם בהשתלות כליה קדבריות (מתורם מת) – התוצאות מצויינות אחרי שנה, וגם אחרי חמש שנים השיעור גבוה מ- %75. גם בהשתלות כבד יש היום תוצאות מצויינות. חמש שנים אחרי השתלת כבד, תוחלת החיים של החולה, זהה לתוחלת החיים של השתל, פרט למקרים בודדים שעוברים השתלות חוזרות. התוצאות טובות והן מעל ל- %50.
בהשתלות לב התוצאות טובות אף יותר. גם בהשתלות של לב וריאה חל שיפור רב בשנים האחרונות, אף כי לגבי חמש שנים התוצאות אינן כה טובות כבשנה הראשונה. פה התוצאות מתייחסות לשתלים עצמם ולא לחולים, דהיינו – כמה מהשתלים מתפקדים אחרי שנה ואחרי חמש שנים. בסך הכל נראה שהתוצאות מצויינות, מה שמאותת תחזית חיובית לגבי ההשתלות בעתיד.
אחד הדברים הדרושים להמשך קידום ההשתלות הוא שיפור המאבק בדחיית השתל באמצעות חומר אימונוסופרסיבי. כל הזמן מחפשים חומרים חדשים, ושורה ארוכה של חומרים נמצאת במחקר המנסה לבדוק אותם. ה- FK506, RS61443 רפרמיצין אותם. ה- 506FK, 61443RS, רפרמיצין וציטוקסן, כל אלה נבדקים היום מבחינת הרעליות שלהם כדי להשתמש בהם בהשתלה ולשפר את התוצאות.
מה שחשוב, כמובן, הוא קידום גיוס האברים מתורמים מתים. נושא זה עדיין צולע והססני מאוד, בעיקר בארץ. אבל גם בעולם הרחב בארצות רבות עדיין קיימות בעיות בנושא.
כיוון נוסף לקידום ההשתלות הוא לגייס שתלים מחיות, "זינוגרפט". נעשו נסיונות כאלה בידי פרופ' סטרזל והדבר נכון גם לגבי לב. אולם נסיונות אלה טרם הצליחו, אף כי ישנם התולים תקוות רבות בסוג זה של פתרון – לפחות לחלק מהבעיות.
היום מנסים להשתמש באופן מוגבר באברים מתורמים חיים, בכליות, כבד, לבלב ומעי דק: לקחת אותם מתורמים חיים, קרובי משפחה שמוכנים לתרום חלק מאברי גופם ולהעביר אותם ליקיריהם, בעיקר הורים לילדים או אח לאח.
ניסיתי לסכם את המצב הנוכחי של השתלות איברים. אנחנו מקווים שבעתיד, עם הפיתוח של חומרים אימונוסופרסיביים חדשים – ועם עידוד תרומת אברים – נוכל לקדם נושא זה.