תורת המוסר היהודי

ד. תורת המוסר היהודי

פרשנות המקרא עקרונות מוסריים כלליים כמה עקרונות-יסוד של המוסר היהודי התנהגויות מוסריות על פי המקרא והתלמוד אתיקה רפואית יהודית מקורות והערות

 

[1] ירמיה ב ל; צפניה ג ב; משלי יב א, יט כ, ועוד;
[2] כגון משלי כב טו;
[3] ראה הגרי"ד סולובייציק, איש האמונה, עמ' 10;
[4] תו"כ ויקרא כה א;
[5] ויקרא כו מו;
[6] יומא סז ב;
[7] ראה עוד רש"י עה"ת בראשית כו ה, ויקרא יח ד, ויקרא יט יט; רמב"ם מעילה סופ"ח. וראה גמ' יומא שם ור"ח שם דוגמאות לשתי קבוצות של מצוות כאלו;
[8] הרע"ב, ריש מסכת אבות;
[9] תהלים לד טו;
[10] ראה אורות הקודש, ח"א עמ' קמה-קמו; מאמרי הראי"ה ח"ב מאמר הקודש והחול, עמ' 404 ואילך;
[11] ראה א. שטינברג, אנציקלופדיה הלכתית-רפואית, מהדורה א, ע' יסורים, כרך ג, עמ' 168 ואילך;
[12] ראה אנציקלופדיה הלכתית-רפואית, מהדורה א, ע' מיניות, כרך ד, עמ' 11-10;
[13] בראשית רבה ס יא; רש"י עה"ת בראשית כד מב. וראה מה שכתב בנידון הנצי"ב בהקדמה להעמק דבר;
[14] דברים כח ט; שבת קלג ב; רמב"ם עשין ח; רמב"ם דעות פ"א; חינוך מ' תריא;
[15] רמב"ן עה"ת דברים ו יח. וראה עוד כיוצא בזה בפירוש הרמב"ן עה"ת ויקרא יט ב, ודברים יב כח, וראה גם במ"מ שכנים יד ה;
[16] מכות כג ב-כד א;
[17] ויקרא יט יח;
[18] ירושלמי נדרים ט ד; רמב"ם דעות ו ג;
[19] שבת לא א. וראה פרטים שונים הנלמדים מכלל זה במקורות הבאים – כתובות לז ב; קידושין מא א; סנהדרין מה א; סנהדרין פד ב; נידה יז א;
[20] ויקרא יח כא. וראה גם ויקרא יט יב; שם כב לב;
[21] יומא פו א; רמב"ם לאווין סג; רמב"ם יסודי התורה פ"ה; חינוך מ' רצה;
[22] דברים ו יח. וראה ע"ז כה א. וראה פרטים שונים הנלמדים מכלל זה במקורות הבאים – ב"מ טז ב; ב"מ קח א. וראה רמב"ן עה"ת על פסוק זה;
[23] ישעיה נו א;
[24] עמוס ה טו;
[25] מיכה ו ח;
[26] חבקוק ב ד;
[27] משלי ב כ. וראה ב"מ פג א;
[28] משלי ג יז. ראה סוכה לב א. וראה שו"ת הרדב"ז ח"ג סי' אלף נב (תרכז);
[29] ראה תיאור הצדיק והישר – ישעיה לג טו; יחזקאל יח ה-ט; תהלים פרקים א, טו, כד; איוב פרקים כט-לא ועוד;
[30] שמות כ יב; שמות כא טו,יז; ויקרא כ ט; ויקרא יט ג; דברים ה טו; רמב"ם עשין רי-ריא, לאווין שיח-שיט; רמב"ם ממרים פ"ה-ו; ס' החינוך, מ' לג, מ' מח, מ' ריב, ומ' רס; טושו"ע יו"ד סי' רמ-רמא;
[31] ויקרא יט יז; רמב"ם לאווין שב; רמב"ם דעות ו ה; חינוך מ' רלח;
[32] ויקרא יט לב; רמב"ם עשין רט; רמב"ם תלמוד תורה פ"ה-ו; חינוך מ' רנז; טושו"ע יו"ד רמב-רמד;
[33] ויקרא יט יח; רמב"ם עשין רו; רמב"ם דעות ו ג; חינוך מ' רמג;
[34] וראה עוד במשנה אבות א ב, א ה, א ו, א יב, א טו, ב יב, ג יא, ג יד, ד ג, ד יב, ד יח, ד יט, ה י-יא, ה יח-יט. וראה עוד רמב"ם דעות פ"ו-ז;
[35] שמות כו יג; דברים ה טז; רמב"ם לאווין רפט; רמב"ם רוצח פ"א; חינוך, מ' לד; טושו"ע חו"מ סי' תכה;
[36] ויקרא יט יא; רמב"ם לאווין רמד; רמב"ם הל' גניבה; חינוך מ' רכד; טושו"ע חו"מ סי' שמח;
[37] ויקרא יט יג; רמב"ם לאווין רמז; רמב"ם גזלה ואבדה א ד; חינוך מ' רכח; טושו"ע חו"מ סי' שנט;
[38] ויקרא יט יג; רמב"ם לאווין רמה; רמב"ם הל' גזלה ואבדה; חינוך מ' רכט; טושו"ע חו"מ סי' שנט;
[39] ויקרא יט טז; רמב"ם לאווין רצז; רמב"ם רוצח א יד; חינוך מ' רלז; טושו"ע חו"מ סי' תכו. וראה בגדרי מצווה זו באנציקלופדיה הלכתית-רפואית, מהדורה א, כרך ה, ע' פקוח נפש, עמ' 413-412;
[40] דברים יט יד; רמב"ם לאווין רמו; רמב"ם גניבה ז יא; חינוך מ' תקכב; טושו"ע חו"מ סי' שעו;
[41] דברים כב א-ג; רמב"ם עשין רד, ולאווין רסט; רמב"ם גזלה ואבדה פי"א; חינוך מ' תקלח-ט; טושו"ע חו"מ סי' רנט;
[42] דברים כב ח; רמב"ם רוצח פי"א; חינוך מ' תקמו-ז; טושו"ע חו"מ סי' תכז;
[43] דברים כה יב; רמב"ם עשין רמז, ולאווין רצג; רמב"ם רוצח פ"א; חינוך מ' תר-א; טושו"ע חו"מ סי' תכה;
[44] שמות כ יד; דברים ה יז-יח; דברים ז כה; רמב"ם לאווין רסה-ו; רמב"ם גזילה א ט-יא; חינוך מ' לח, ומ' תטז; טושו"ע חו"מ סי' שנט;
[45] שמות כב כז; ויקרא יט יד; רמב"ם לאווין שיז; רמב"ם סנהדרין פכ"ו; חינוך מ' רלא; טושו"ע חו"מ סי' כז;
[46] ויקרא יט יד; רמב"ם לאווין רצט; רמב"ם רמב"ם רוצח יב יב-יד; חינוך מ' רלב; טושו"ע יו"ד סי' רנא;
[47] ויקרא יט טז; רמב"ם לאווין שא; רמב"ם דעות ז א-ו; חינוך מ' רלו;
[48] ויקרא יט יז; רמב"ם עשין רה; רמב"ם דעות ו ו-ט; חינוך מ' רלט;
[49] אבות ג טו; ב"מ נח ב; רמב"ם לאווין שג; רמב"ם דעות ו ח; חינוך מ' רמ;
[50] ויקרא יט יח; רמב"ם לאווין שד-שה; רמב"ם רמב"ם דעות ז ז-ח; חינוך מ' רמא-רמב. וראה במנ"ח מ' רמא ובחפץ חיים בפתיחה, לאווין, ח-ט, בשיטות הראשונים אם עובר על איסורים אלו דווקא במעשה או גם בדיבור, עיי"ש ;
[51] ויקרא יט לב; רמב"ם עשין רט; רמב"ם תלמוד תורה פ"ה-ו; חינוך מ' רנז; טושו"ע יו"ד סי' רמב-ד;
[52] ויקרא כה יז; ב"מ נח ב; רמב"ם לאווין רנא; רמב"ם מכירה יד יב-יד; חינוך מ' שלח; טושו"ע חו"מ סי' רכח;
[53] דברים כג כד; רמב"ם עשין צד; רמב"ם הל' נדרים; חינוך מ' תקעה; טושו"ע יו"ד סי' רד;
[54] וראה גם ישעיה נח ז; יחזקאל יח ז;
[55] שמות כב כ; ויקרא יט לג; דברים י יט; רמב"ם עשין רז, ולאווין רנב-רנג; רמב"ם דעות ו ד, ומכירה פי"ד; חינוך מ' סג-סד, מ' תלא, ומ' תלא; טושו"ע חו"מ סי' רכח;
[56] שמות כב כא; דברים כד יז; רמב"ם לאווין רמא, רנו, רפ; רמב"ם דעות ו י, מלוה ולווה פ"ג, וסנהדרין כ יב; חינוך מ' סה, ומ' תקצ-א; טושו"ע חו"מ סי' צז;
[57] שמות כב כד; ויקרא יט י; דברים יד כח; דברים טו ז; דברים כד יט; רמב"ם הל' מתנות עניים, ומלוה ולווה פ"א; חינוך מ' סו-סז, מ' רטז-רכג, מ' תעד, מ' תעח-תעט, ומ' תקצב-ג; טור יו"ד סי' רמז-רנט, וסי' שלא-שלב, וחו"מ סי' צז;
[58] שמות כב כד; ויקרא כה לז; דברים כג כ; רמב"ם לאווין רלה-ז; רמב"ם מלוה ולווה פ"ד-ו; חינוך מ' סח, מ' שמג, ומ' תקעב; טושו"ע חו"מ סי' קנט-קעז;
[59] ויקרא יט יג; דברים כד טו; רמב"ם עשין ר, ולאווין רלח; רמב"ם שכירות פי"א; חינוך מ' רל, ומ' תקפח; טושו"ע חו"מ סי' שלט;
[60] ויקרא יט לה; ויקרא כה יד; דברים כה יג; רמב"ם עשין רח, לאווין רעא-ב, ולאווין רנ; רמב"ם מכירה פי"ב-יד, וגנבה פ"ז-ח; חינוך מ' רנח-ט, מ' שלז, ומ' תרב; טושו"ע חו"מ סי' רכז וסי' רלא;
[61] דברים כג כה; רמב"ם עשין רא, לאווין רסז-ח; רמב"ם שכירות פי"ב; חינוך מ' תקעו-ח; טושו"ע חו"מ סי' שלז;
[62] שמות כ יג; דברים ה יז; רמב"ם לאווין רפה; רמב"ם עדות פ"ט; חינוך מ' לז; טושו"ע חו"מ סי' כח;
[63] שמות כג ו; שמות כג ח; ויקרא יט טו; דברים טז יט; רמב"ם סנהדרין פ"א-פ"ה, פכ"א-פכ"ה; טושו"ע חו"מ סי' ח-ט;
[64] ויקרא יט יב; רמב"ם לאווין סא; רמב"ם הל' שבועות; חינוך מ' רכז; טושו"ע חו"מ סי' רלו;
[65] שמות כ יג; ויקרא פי"ח; דברים ה טז; רמב"ם איסורי ביאה פ"א-ג ופכ"א; חינוך מ' לה, ומ' קפח-רז; טושו"ע אבהע"ז סי' טו, וסי' כא-כד;
[66] שמות כא י; רמב"ם לאווין רסב; רמב"ם אישות פי"ב; חינוך מ' מו; טושו"ע אבהע"ז סי' עג. וראה עוד פרטים רבים בנידון באנציקלופדיה הלכתית-רפואית, מהדורה א, כרך ד, ע' מיניות עמ' 1 ואילך;
[67] וראה עוד בנידון באנציקלופדיה הלכתית-רפואית, מהדורה א, כרך ה, ע' צער בעלי חיים, עמ' 431 ואילך;
[68] דוגמאות – הפרק האחרון 'בהנהגת האדם', בספר אמונות ודעות לרב סעדיה גאון; ספר המעשיות ('חיבור יפה מהישועה'), לר' ניסים מקירואן; תיקון מידות הנפש, לר' שלמה אבן-גבירול; חובות הלבבות, לרבנו בחיי אבן-פקודה; הגיון הנפש, לר' אברהם בר חיא; יסוד מורא, לר' אברהם אבן עזרא; ספר המדע בתוך היד החזקה לרמב"ם; צידה לדרך, לר' מנחם אבן צמח; ספר המעלות, וספר המבקש, לר' שם-טוב אבן פלקירא; שערי תשובה, וספר היראה, לרבנו יונה גירונדי; כד הקמח, לרבנו בחיי בן אשר; מעלות המידות, לר' יחיאל בן יקותיאל ענו מרומא; ספר חסידים, לר' יהודה חסיד; שבט מוסר, לר' אליהו בן אברהם שלמה הכהן; מסילת ישרים, לר' משה חיים לוצאטו (הרמח"ל). כמו כן פורסמו אגרות מוסר, צוואות, הנהגות, שירי מוסר, ספרי דרוש, דרשות הספד, ספרות חסידות וספורי חסידים, ספרות קבלה, פרשנות לס' משלי ולפרקי אבות, וכיוצ"ב;
[69] תקע/ 1810 – תרמג/ 1883;
[70] תרכה/ 1865 – תרצה/ 1935;
[71] הראשון שטבע מונח זה והשתמש בו היה הרב ישראל-עמנואל יעקובוביץ בספרו הקלאסי Jewish Medical Ethics, New York: Bloch Pub, 1959; 2nd ed, 1975. אמנם מתרגמת הספר לעברית (גאולה בת יהודה רפאל) לא השתמשה במונח זה אלא קראה לספר 'הרפואה והיהדות', ירושלים: מוסד הרב קוק,  1966;
[72] ראה -Steinberg A, In: Gillon R (ed): Principles of Health Care Ethics, 1994, pp. 65ff; Steinberg A, In: Brody BA, et al (eds): Bioethics Yearbook, Vol 1: Theological Developments in Bioethics, 1991, pp. 179ff; Steinberg A, Jewish Med Ethics 1(1):2, 1988;
[73] סוטה מז ב; סנהדרין פח ב;
[74] עירובין יג ב;
[75] אבות ה טז;
[76] חגיגה ג ב;
[77] קהלת יב יא;
[78] על שיטות הכרעה במחלוקת בתלמוד ובפוסקים – ראה אנציקלופדיה תלמודית, כרך ט, ע' הלכה, עמ' רמא ואילך;
[79] טושו"ע יו"ד שלו א;
[80] ברכות יג ב;
[81] אבות ג ו;
[82] יסוד א' – להאמין במציאות הבורא; יסוד ב' – להאמין שהקב"ה אחד ויחיד; יסוד ג' – לשלול כל גשמות מהבורא; יסוד ד' – להאמין בנצחיות הבורא; יסוד ה' – לשלול אלהות אחרת;
[83] יסוד ו' – להאמין בנביאים; יסוד ז' – להאמין בנבואתו הייחודית של משה רבנו;
[84] יסוד ח' – להאמין שהתורה כולה ניתנה למשה על ידי הקב"ה; יסוד ט' – להאמין בתוכנה ובנצחיותה של התורה. וראה במו"נ ח"ג פל"ד "לא יתכן שיהו המצוות נרשמות כפי שינויי מצבי בני אדם והזמנים, כמו הרכבת התרופה, שמיוחדת הרכבה לכל אדם כפי מזגו באותה העת, אלא ראוי שתהא ההנהגה התורתית מוחלטת כללית לכל וכו', ומפני זה אין ראוי שיוגבלו הדברים המכוונים מטרה ראשונה שבתורה, לא בזמן ולא במקום";
[85] בנוסף למקור הסמכות של ההלכה והמוסר יש דרישה לתפיסה מוחלטת גם ביחס לאמונה בהשגחה פרטית, בשכר ועונש, בביאת המשיח ובתחיית המתים – יסודות י-יג;
[86] קהלת ז טז-יח;
[87] רמב"ם דעות א ד. וראה עוד בפ"ד משמונה פרקים לרמב"ם, ובלח"מ דעות שם). וראה בנידון באנציקלופדיה הלכתית-רפואית, מהדורה א, כרך ב, ע' הפריה חוץ-גופית – נספח, עמ' 150 ואילך;
[88] ראה מסילת ישרים פי"ג;
[89] ראה אנציקלופדיה הלכתית-רפואית, מהדורה א, ע' יסורים, כרך ג, עמ' 168 ואילך;
[90] ברכות כה ב;
[91] הסעיף הראשון בשו"ע או"ח;
[92] "לפום צערא אגרא" – אבות ה כ;
[93] קהלת ז כ;
[94] ראה קידושין מ ב – גדול תלמוד שמביא לידי מעשה;
[95] ראה אנציקלופדיה הלכתית-רפואית, מהדורה א, כרך ו, ע' רפואה, הע' 63 ואילך;
[96] ראה אנציקלופדיה הלכתית-רפואית, כרך א, מהדורה א, ע' בריאות, עמ' 95 ואילך, וכרך ב, ע' חולה, עמ' 443 ואילך;
[97] ראה אנציקלופדיה הלכתית-רפואית, מהדורה א, כרך ד, ע' נוטה למות, עמ' 393, וכרך ה, ע' פקוח נפש, עמ' 390 ואילך;
[98] ראה ע' נוטה למות, שם, עמ' 393 ואילך;
[99] ראה אנציקלופדיה הלכתית-רפואית, מהדורה א, כרך ו, ע' תורת המוסר הכללי, על הביקורות הנוגעות לתפיסה זו;
[100] בראשית ט ו;
[101] אבות ג יז;
[102] סנהדרין לח א;
[103] מלאכי ב י;
[104] אמנם חופש זה איננו מוחלט, שכן קיימת מערכת יחסים מורכבת בין עקרון הבחירה החפשית לבין עקרון ההשגחה הפרטית והדטרמיניזם – ראה אנציקלופדיה הלכתית-רפואית, מהדורה א, כרך א, ע' בחירה חפשית, עמ' 70 ואילך. פעולות ומעשי בני אדם מבחינת ההשקפה היהודית אינם חופשיים באופן מוחלט, אך גם אינם מוכתבים באופן מוחלט;
[105] ראה אנציקלופדיה הלכתית-רפואית, מהדורה א, כרך ב, ע' הסכמה מדעת, עמ' 32-30;
[106] ראה אנציקלופדיה הלכתית-רפואית, מהדורה א, כרך ד, ע' נוטה למות, עמ' 401 ואילך.