נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

הפריה חוץ-גופית

שטינברג, אברהם. "הפריה חוץ-גופית" אנצקלופדיה הלכתית רפואית (כרך ב'), תשס''ו, עמ' 817-926.

הפריה חוץ-גופית

כא. הפריה חוץ-גופית

הפריה חוץ-גופית בין בני זוג מקורות והערות

 

[1] שו"ת יביע אומר ח"ח חאבהע"ז סי' כא; הגרי"ש אלישיב, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ה חאבהע"ז סי' א סק"א; הרב א. נבנצאל, אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 93-92;
[2] שמעתי מפי הגרי"ש אלישיב שליט"א. וראה גם מאמרו של הרב י. זילברשטיין, אסיא, נא-נב, תשנ"ב, עמ' 54 ואילך;
[3] הרב מ. אמססעל, המאור, שנה ל, קונט' ה, סיון-תמוז, תשל"ח, עמ' 45-44; הרב אייזיקזאהן, המאור, שנה ל, קונט' ו, מנ"א-אלול, תשל"ח, עמ' 16;
[4] שו"ת ציץ אליעזר, חט"ו סי' מה; הרב מ. שטרנבוך, בשבילי הרפואה, ח, תשמ"ז, עמ' כט-לו, וראה שם, שמביא עדות על כך, שהגרי"י קניבסקי אסר הפריה חוץ-גופית;
[5] והוכיחו זאת משו"ת הרמ"ע מפאנו סי' קטז;
[6] ובענין ההוכחה משו"ת רמ"ע מפאנו סי' קטז, יש להעיר, ששם מדובר בהרכבות זרות, שאין בהן קידושין לאלו ולא לאחרים, ויש עבירה חמורה, אז הוא יתום מאב ומאם. אבל בנידוננו, אמנם ההרכבה במבחנה אין לה יחס, אבל אין בה עבירה, ולכן לא דמי לנידוניו של הרמ"ע. וראה במנ"ח מ' קצב סק"א;
[7] הגרי"ש אלישיב, הגרא"י וולדינברג, הגרש"ז אויערבאך, והגר"ש ואזנר – הובאו דבריהם בנשמת אברהם, ח"ד חאבהע"ז סי' ה סק"ג. וראה עוד מאמרו של הגר"מ אליהו, תחומין, יא, תש"ן, עמ' 272 ואילך;
[8] שו"ת שבט הלוי ח"ג סי' קעה סק"ב;
[9] סנהדרין נח א;
[10] הרב ז.נ. גולדברג, תחומין, י, תשמ"ט, עמ' 273 ואילך;
[11] ראה נידה לא ב;
[12] יבמות נד ב. וראה בתו"ת ריש במדבר;
[13] הרב ש. גורן, הצפה, יד אד"א, תשמ"ד. וראיותיו מהגמ' נידה לא א, ומרעיא מהימנא שבזוהר פר' יתרו, דף צג א;
[14] הרב ז.נ. גולדברג, תחומין, ה, תשמ"ד, עמ' 259-248, 274-268;
[15] רעק"א בחידושיו על הגליון סי' פז ס"ו;
[16] הגר"י ענגיל, בית האוצר, ע' אב, כלל ד. וראה מאמרו של הרב גולדברג שם, שמוכיח מרש"י מגילה יג א החל מד"ה ובמות, שמחלק בין אב שיחסו נקבע בעיבור, לבין אם שיחסה נקבע בלידה. וראה מאמרו של הרב ע. ביק, תחומין, ז, תשמ"ו, עמ' 266, מה שכתב בדחיית ראיה זו;
[17] הרב י. בן-מאיר, חוב' אסיא, מא, ניסן תשמ"ו, עמ' 40-25,  ובעמק הלכה, ב, תשמ"ט, עמ' 141 ואילך, לשיטת רש"י יבמות צח א ד"ה הא דאמרו;
[18] שו"ת דבר יהושע ח"ב סי' קה;
[19] הרב ש. גורן, הצפה, יד אד"א, תשמ"ד;
[20] סנהדרין צא ב;
[21] מב"ק מט א, ודברי הכס"מ הל' חובל ומזיק ד ב-ד;
[22] א. וורהפטיג, תחומין, ה, תשמ"ד, עמ' 268;
[23] רמב"ם אסורי ביאה יט ז. וראה מה שכתב בנידון הרב מ. הרשלר, תורה שבעל פה, כה, תשמ"ד, עמ' קכד;
[24] דעת הגרי"ש אלישיב, שאמנם אין עדיין הכרעה מי היא האם, אך נראה שהאשה היולדת היא האם, ואם היא גויה – היילוד צריך גיור. לעומתו דעת הרבנים דלקמן שיש להחשיב את האם היולדת כאם לכל דבר;
[25] יבמות צז ב. ראה: הרב מ. הרשלר, הלכה ורפואה, א, תש"מ, עמ' שז-שכ; הרב שטרנבוך, בשבילי הרפואה, ח, תשמ"ז, עמ' כט-לו; הרב מ. סולובייצ'יק, אור המזרח, גליון ה- 100, תשמ"א, עמ' 128-122; הרב ז.נ. גולדברג, תחומין, ה, תשמ"ד, עמ' 274-268 ,259-248; הרב א.י. כלאב, ה, תשמ"ד, עמ' 267-260; שו"ת יחל ישראל, ח"א סי' כט;
[26] הרב ע. ביק, תחומין, ז, תשמ"ו, עמ' 266 ואילך;
[27] ז. לב, עמק הלכה, ב, תשמ"ט, עמ' 163 ואילך. וראה בעמק הלכה שם, עמ' 173, תשובתו של הרב כלאב בנידון. וראה עוד במאמרו של הרב י. בן-מאיר, אסיא, מא, ניסן תשמ"ו, עמ' ,27 הע' 11;
[28] הרב י. בן-מאיר, חוב' אסיא, מא, ניסן תשמ"ו, עמ' 40-25, ובעמק הלכה, ב, תשמ"ט, עמ' 141 ואילך;
[29] בית יעקב לכתובות יא א; אבני מילואים אבהע"ז סי' ד סק"ג, וסי' יג סק"ד;
[30] רעק"א בדו"ח כתובות שם; דגול מרבבה יו"ד רסה ו;
[31] זכר יצחק (לר' איצלה פוניבז'ר) סי' ד;
[32] תרגום יונתן בראשית ל כא; מהרש"א ח"א נידה לא א ד"ה ואת דינה, שהוכיח מספר פענח רזא, וכן מדברי הפייטן ביוצר ליום א' דר"ה, בפיוט המתחיל "אבן חוג"; דעת זקנים מבעלי התוספות על התורה, שם;
[33] ברכות ס א; ירושלמי ברכות ט ג. וכן הוא בבראשית רבה, פע"ב ו, ותנחומא ויצא ח;
[34] ראה – ירושלמי פאה ב ד; ירושלמי חגיגה א ח; תשובות הגאונים, הרכבי, סי' ט וסי' שנב; תשובות הגאונים, חמדה גנוזה, סי' קכד; ס' האשכול, ח"א הל' ס"ת; רשב"ם ב"ב קל ב ד"ה עד שיאמרו; תויו"ט ברכות ה ד; מג"א סי' קכח סקכ"ט. וראה אנציקלופדיה תלמודית, ע' הלכה, אות ה;
[35] ס' הישר לר"ת סי' תריט; פר"ח או"ח סי' קכח; שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' קעח; שו"ת משנה הלכות ח"ב סי' מד. וראה דוגמאות לכך במהר"ץ חיות, דרכי הוראה ח"ב, בכל ספרי מהר"ץ חיות, תשי"ח, כרך א, עמ' רנ, ובספרו אמרי בינה, סי' א באריכות; המשפט העברי, ח"א עמ' 146-144, והע' 14;
[36] ראה בשו"ת נובי"ת חיו"ד סי' קסא; שו"ת חות יאיר סי' יד;
[37] הרב מ. שטרנבוך בשבילי הרפואה, שם;
[38] הרב ש. מן-ההר, הובאו דבריו ע"י הרב י. בן-מאיר, אסיא, חוב' מא, ניסן תשמ"ו, עמ' 40-25, בהע' 8, ובעמק הלכה, ב, תשמ"ט, עמ' 141 ואילך. אך ראה במשך חכמה, בראשית מו כב, שלא משמע כן;
[39] סנהדרין יט ב;
[40] סוטה מג ב;
[41] שו"ת אבן יקרה ח"ג סי' כט; שו"ת ציץ אליעזר חי"ט סי' מ;
[42] ראה באריכות במאמרו של ז. לב, עמק הלכה, ב, תשמ"ט, עמ' 163 ואילך;
[43] הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו במאמרו של ז. לב, שם;
[44] שו"ת ציץ אליעזר, חט"ו סי' מה. אמנם ראה שו"ת ציץ אליעזר חי"ט סי' מ, שכתב שהאם הפונדקאית היא אמו לכל דבר, בין אם היא גויה, ובין אם היא בת כהן או בת לוי, וכן כתב שם בסי' מט, שאם אשה איננה יכולה ללדת, ולקחו זרע מבעלה, וביצית מאשה אחרת, והשתילו ברחמה של אשת בעל הזרע, הוולד מתייחס אחרי היולדת, ולא אחרי בעלת הביצית;
[45] הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ד חאבהע"ז סי' ה סק"ב;
[46] שו"ת חוות בנימין, ח"ב סי' סח;
[47] הרב א.י. כלאב, תחומין, ה, תשמ"ד, עמ' 267-260;
[48] הרב ז.נ. גולדברג, תחומין, ה, תשמ"ד, עמ' 274-268 ,259-248. וראה עוד במאמרו של הרב מ. שטרנבוך, בשבילי הרפואה, ח, תשמ"ז, עמ' כט-לו, שלפי שיטת הרמב"ן במעוברת שנתגיירה, הוולד עדיין צריך גיור, רק שהטבילה מועילה קודם מילה, ולפי זה יצטרך העובר הזה גיור מחומרא;
[49] הרב א. סולובייצ'יק, הובא ע"י בנו באור המזרח, גליון ה- 100, תשמ"א, עמ' 128-122;
[50] הגרש"ז אויערבך, הובאו דבריו בנספח למאמרו של פרופ' לב, עמק הלכה, ב, תשמ"ט, עמ' 170;
[51] הגר"ש ישראלי, בתשובתו המודפסת בראש כרך ד' של האנציקלופדיה ההלכתית-רפואית;
[52] הרב ע. יוסף, הובאו דבריו בס' נשמת אברהם, חאבהע"ז סי' א, אות ה3; הרב א. נבנצאל, אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 93-92;
[53] הרב י. גרשוני, אור המזרח, חוב' צב, תשרי תשל"ט, עמ' 21-15;
[54] שו"ת ציץ אליעזר, חט"ו סי' מה; הרב מ. שטרנבוך, בשבילי הרפואה, ח, תשמ"ז, עמ' כט-לו;
[55] ראה מנ"ח מ' א. וראה M. Halperin, Jewish Med Ethics 1:25, 1988;
[56] ראה – שו"ת שואל ומשיב ח"ג סי' נב; העמק דבר, דברים כא טו;
[57] הרב ז.נ. גולדברג, תחומין, ה, תשמ"ד, עמ' 274-268 ,259-248;
[58] הרב ש. גורן, הצפה, יד אד"א, תשמ"ד. ונימוקו מגמ' חולין ע א, לעניין בכור בהמה, במי שהדביק שני רחמים, ויצא מזה ונכנס בזה, שנשארה הגמ' בתיקו, וכן הוא ברמב"ם בכורות ד יח;
[59] הרב מ. הרשלר, הלכה ורפואה, א, תש"מ, עמ' שז-שכ; הרב מ. שטרנבוך, בשבילי הרפואה, ח, תשמ"ז, עמ' כט ואילך; הרב ח.ד. הלוי, אסיא, מז-מח, כסלו תש"ן, עמ' 14 ואילך; הרב י. זילברשטיין, אסיא, נא-נב, תשנ"ב, עמ' 54 ואילך;
[60] בראשית ט ו;
[61] סנהדרין נז ב;
[62] שו"ת שבט הלוי, ח"ה, סי' מז; הרב ח.ד. הלוי, אסיא, שם; הרב מ. אליהו, תחומין, שם;
[63] הגרי"י נויבירט, הובאו דבריו במאמרו של א.ס. אברהם, אסיא, נה, תשמ"ה, עמ' 42;
[64] הגר"ש ישראלי, בתשובתו המובאת בסוף כרך ד' של האנציקלופדיה ההלכתית-רפואית;
[65] ראה על יצירה כזו: שו"ת חכם צבי, סי' צג; שו"ת דברי משולם (בנו של החכ"צ), סי' י; גבורות שמונים להגר"י ענגיל, אות נב, ובגליון הש"ס שלו לסנהדרין יט ב; שו"ת שאילת יעבץ, ח"א, סי' מא, וח"ב סי' פב; ברכי יוסף, או"ח סי' נה; שו"ת צפנת פענח ח"ב סי' ז; עקרי הד"ט, או"ח סי' נ אות טו. וראה בפ"ת יו"ד סי' סב סק"ב, שהביא בשם השל"ה, שבהמה שנבראה ע"י ספר יצירה, מותר לאוכלה בעודה חיה, אלא שהוסיף שמפני מראית עין יש לשוחטה מדרבנן;
[66] הרב מ. הרשלר, הלכה ורפואה, א, תש"מ, עמ' שז-שכ.

 

 

* # *

powered by Advanced iFrame free. Get the Pro version on CodeCanyon.