נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

זרע והשחתת זרע

שטינברג, אברהם. "זרע והשחתת זרע" אנצקלופדיה הלכתית רפואית (כרך ג'), תשס''ו, עמ' 350-396.

זרע והשחתת זרע

מקורות והערות

[1] ויקרא טו טו,יז-יח,לא; שם יח כ; שם יט כ; שם כב ד; במדבר ה יג; ועוד;
[2] דברים כג יא. וראה בספרי עה"פ שם;
[3] ויקרא יב ב;
[4] פסוקנו. וכן בראשית ד כה; ויקרא כב יג ועוד;
[5] ראה בשו"ת צמח צדק שער המילואים סי' סב;
[6] שערי הלכה ומנהג ח"ד סי' יז;
[7] ראה נידה ל א; רמב"ם איסורי ביאה ה ד; רמב"ן עה"ת ויקרא יב במגן אבות לתשב"ץ, בהקדמה;
[8] ראה היעב"ץ בספרו אגרת ביקורת דכ"ה ע"ב; ספר הברית לר' פינחס אליהו, 1797, ח"א סי' יז;
[9] בכורות מד ב;
[10] נידה מ א; שם מג א;
[11] חגיגה טו א; יבמות פ א; נידה מג א. וראה בגמ' חגיגה שם, שאם בשעת הוצאת הזרע הוא היה יורה כחץ, הרי הוא מזריע גם לאחר שהייתו, וצ"ב המציאות הזו;
[12] נידה לא א;
[13] נידה לא א;
[14] נידה לה ב;
[15] אבות ג א. וראה בפירוש הרע"ב שם;
[16] יבמות פ ב, וכפי פירוש רש"י שם ד"ה דוחה. אמנם ברמב"ם אישות ב יג, ובטושו"ע אבהע"ז קעב ה, הגירסה ששכבת זרעו דיהה;
[17] רמב"ם דעות ד יט. וראה עוד במאמרו של הרמב"ם על חיזוק כח הגברא;
[18] הכוזרי, מאמר שני, ס;
[19] ירושלמי שבת א ד. ודבר זה צריך בירור מבחינת המציאות, ולכאורה לא משמע כן ממהלך הסוגיא בבבלי נידה לד א-ב;
[20] שבת פו א; ירושלמי שבת ט ג;
[21] גיטין לא ב, וברש"י שם ד"ה שכבת;
[22] יומא יח א-ב; בבא קמא פב א; ירושלמי יומא א ד. וראה עוד בקיצושו"ע קנא ד. ובמעשה תורה צו ד, מנה גם חזרת כמי שמרבה את הזרע;
[23] וכפי שכתב הרמב"ם במאמר על חיזוק כח הגברא סעיף 1, 'כי הזרע הוא מותר מן המזון, ישאר ממה שיצטרכו אליו האיברים עם הבישול השלישי';
[24] גיטין ע א. בירושלמי שביעית ב ו, מנה גם בצל, ובמעשה תורה שם, מנה גם פת שעורים, יין רע, עשבי השדה ושיכר;
[25] מאמר על חיזוק כח הגברא;
[26] הרמב"ם שם, סעיף 7;
[27] הרמב"ם שם, סעיף 1. וראה עוד במו"נ ג לג,מט;
[28] עירובין יח ב;
[29] יבמות עו א. וראה בראשית רבה עט א, שהיה יעקב בן פ"ד שנה, ולא ראה טיפת קרי מימיו. וראה עוד בתו"ש בראשית פמ"ט אות מז, מדרשים שונים בנידון;
[30] סוטה לו ב; ירושלמי הוריות ב ה;
[31] ברכות י ב. וראה מו"נ ח"ג פ"ח;
[32] אבות ה ה. וראה בתויו"ט שם;
[33] ירושלמי יומא א א. וראה בתו"י יומא כא א ד"ה ולא, ובגליון הש"ס על הירושלמי שם. ובבבלי יומא יב ב, ומגילה ט ב, מובא מעשה זה של רבי יוסף בן אולם, אך מצויין רק שאירע פסול בכהן הגדול, ולא פירט את הפסול;
[34] יומא יח א; פיהמ"ש לרמב"ם יומא א ד; רמב"ם עבודת יוהכ"פ א ו. וראה בירושלמי יומא א ד, שהקשה למה מנעו ממנו מאכלים אלו, הרי מעשרה נסים במקדש, שלא היה כהן גדול רואה קרי, ותירצו על שם לא תנסון, או שיש הבדל בין מקדש ראשון לשני. ופלא על התפארת ישראל יומא שם, שתירץ תירוץ ראשון מדעתו, ולא הביא הירושלמי, וכעין זה הקשה גם המהר"ץ חיות בריש יומא על התויו"ט דמאי א א. וראה בגליון הש"ס ירושלמי שם;
[35] יומא שם; רמב"ם שם;
[36] יומא פח א; טושו"ע או"ח תרטו ב. וראה בטעמי הדבר במ"ב שם סק"ג-ד. וראה בקרבן נתנאל על הרא"ש סוף יומא אות' מ-נ, בתיקון האר"י, ובתפילת הודיה בנידון;
[37] שו"ת תשובות והנהגות, ח"ב סי' שא, ובשם בעל התניא והגרי"י קנייבסקי;
[38] ערוה"ש או"ח תריג טו;
[39] נידה לא א;
[40] כלים א א; רמב"ם אבות הטומאות ה א;
[41] כלים א א; זבים ה י; רמב"ם אבות הטומאות ה א;
[42] נידה מג ב; רמב"ם שם;
[43] ע"ז סח ב;
[44] פסחים סז ב; רמב"ם אבות הטומאות ה א;
[45] ספרי דברים כג יא;
[46] שו"ת תשב"ץ ח"א סי' קא-קב. וראה במלאכת שלמה ברכות ג ד;
[47] ויקרא טו טז; זבים ה יא; רמב"ם אבות הטומאות ה א,טו;
[48] רמב"ם שם; פיהמ"ש לרמב"ם כלים א א, ורא"ש שם. וראה ר"ש שם, ותוס' נידה כב א ד"ה אלא מעתה;
[49] נידה מא ב; רמב"ם אבות הטומאה ה ט;
[50] נידה מא ב-מב א; רמב"ם שם יא-יב;
[51] נידה כב א מחלוקת; רמב"ם אבות הטומאות ה א;
[52] פסחים סז ב. וראה במשל"מ ביאת המקדש ג ג; שם בית הבחירה ז טו. וראה במנ"ח מ' תקסה, ובקומץ המנחה על מנ"ח מ' שסב;
[53] תו"כ ויקרא טו טז; נידה מ א; שם מג א; רמב"ם אבות הטומאות ה א, ותרומות ז ד. וראה ראב"ד וכס"מ, אבות הטומאה, שם;
[54] רמב"ם אבות הטומאות ה ד, לפי לשון א' בנידה מג א;
[55] ראב"ד שם, על פי לשון ג' נידה שם. וראה בכ"מ שם, תוס' נידה שם ד"ה הא, שו"ת תשב"ץ ח"א סי' קא-קב;
[56] תו"כ ויקרא טו טז;
[57] תו"כ שם; נידה לב ב; רמב"ם אבות הטומאות ה ב;
[58] נידה שם;
[59] ראב"ן סי' נד; יראים השלם סי' שצא; מג"א סי' תנז סק"ז;
[60] ראה חק יעקב סי' תנז סקי"ב; שו"ת שבות יעקב ח"א סי' כב; ברכי יוסף או"ח תנז; אליה רבא שם סק"ט; רב שו"ע שם. וראה במנ"ח מ' קפ אות ב, שחילק בין טומאת אחרים בשכבת זרע של קטן, לבין טומאת עצמו כבעל קרי;
[61] ספרי דברים כג יא; נידה לד א-ב; ירושלמי שבת א ד; רמב"ם מטמאי משכב ומושב ב י; שם אבות הטומאות ה יז;
[62] סוכה כו א; טושו"ע או"ח מ ז, וברמ"א שם;
[63] מ"ב שם סקט"ז;
[64] מקוואות ח ג; תוספתא מקוואות פ"ו; נידה מג א; רמב"ם אבות הטומאות ה ה,טו;
[65] לפי פיהמ"ש והרע"ב, מקוואות ח ב;
[66] לפי פי' הרא"ש, שם;
[67] מקוואות ח ב; רמב"ם אבות הטומאות ה ו,טו;
[68] מקוואות ח ד; חולין כד ב; רמב"ם שם ז;
[69] נידה יד א; רמב"ם תרומות ז ו. וראה במשך חכמה בראשית כד סא;
[70] רמב"ם יוהכ"פ א ו; ס' חסידים סי' שצ; יש"ש ב"ק פ"ו סי' מג. וראה במחזיק ברכה או"ח סי' רפ. וראה עוד בשערי הלכה ומנהג ח"ב סי' רנא;
[71] תו"כ פ' מצורע זבים סוף פ"ג; נידה מא ב; רמב"ם אבות הטומאות ה ט,טו;
[72] רמב"ם שם;
[73] תו"כ שם; יבמות לד ב; רמב"ם אבות הטומאות ה י. וראה בפי' הראב"ד תו"כ שם; משל"מ ביאת מקדש ג ג;
[74] נידה לב א; רמב"ם אבות הטומאות ה ט;
[75] יבמות לד ב; רמב"ם שם;
[76] נידה מב ב; תוספתא מקוואות פ"ו; רמב"ם אבות הטומאות ה יא,טו;
[77] נידה מא ב; שם, מב א; רמב"ם שם;
[78] נידה מב א; רמב"ם אבות הטומאות ה יא; רמב"ם איסורי ביאה ו טז; סמ"ג לאווין קיא; סמ"ק סי' רצג; טושו"ע יו"ד קצו יא. וראה בתוס' נידה לג א ד"ה רואה;
[79] נידה לג ב; רמב"ם שם;
[80] אנציקלופדיה תלמודית, כרך ד, ע' בעל קרי;
[81] מקוואות ח ג; שבת פו א;
[82] ראה אנציקלופדיה תלמודית, שם;
[83] תרומת הדשן סי' רמה; רמ"א יו"ד קצו א;
[84] ס' החינוך מ' קפ. וראה עוד טעמים בנידון בכוזרי ב ס; רמב"ן עה"ת ויקרא טו יא; רבנו בחיי ויקרא כב ב;
[85] ב"ק פב א; ירושלמי יומא א א; רמב"ם קריאת שמע ד ח; שם תפילה ד ד; טושו"ע או"ח פח א. וראה עוד בברכות כא ב-כב א, על אסמכתות לתקנה זו, ובאיזה דברי תורה אסרו על בעל קרי, ובאיזה אנשים שראו קרי. בטעם התקנה ובמקורות אחרים לתקנה זו – ראה באנציקלופדיה תלמודית ע' בעל קרי;
[86] שו"ת הגאונים שערי תשובה, סי' קנ;
[87] שו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"א סי' עב; שו"ת תשובות והנהגות, ח"א סי' קכד;
[88] רמב"ם תפילה ד ד, וראה בכ"מ שם;
[89] מאירי ברכות כ א; רא"ש ב"ק פ"ז סי' יט; וכן משמע מהחינוך מ' קפ. וראה ברכות כ ב-כב א, וירושלמי ברכות ג ה, בפרטי דינים הנוגעים לדיני קריאת שמע ותפילה של בעל קרי. ולעניין טבילה ביום הכיפורים, אם היתה מותרת עד מנחה, עד נעילה, או אף עד מעריב – ראה יומא פח א, וברש"י ותוס' שם;
[90] סוכה כו ב. וראה תשובות הגאונים, שערי תשובה סי' קנ; ב"י או"ח סי' מ;
[91] מקוואות א א; ברכות כב א; ראב"ד ברכות ו ה; ב"י או"ח סי' פח; מג"א סי' תרו סק"י; רב שו"ע, שם;
[92] ס' האשכול ח"א סי' א; שע"ת או"ח סי' פח סק"א; מנ"ח מ' קפ אות ד. וראה עוד בהגה' מהרש"ם או"ח סי' תרו; יד שאול, יו"ד סי' קצח. ובדין בעל קרי שהוא חולה – ראה ברכות כב א-ב;
[93] שו"ת מחזה אברהם, ח"א סי' יג;
[94] ברכות כב א; רמב"ם קריאת שמע סופ"ג ובכ"מ שם; רמב"ם תפילה ד ה; טושו"ע או"ח פח;
[95] ערוה"ש או"ח פח ב;
[96] רי"ף ברכות שם; תלמידי רבנו יונה, ברכות שם; בעל העיטור ח"ב סוף שער המילה, בשם רב האי גאון; המנהיג הל' יוהכ"פ סוסי' עח, בשם רבנו חננאל; האשכול ח"א סי' א, וראה בנחל אשכול שם; רב כהן צדק, בהלכות פסוקות סי' קעו; רמב"ם תפילה ד ה, ובכס"מ שם; שו"ת הרמב"ם סי' קמ. וראה שו"ת תשובות והנהגות, ח"א סי' קכג אם מועיל לעניין זה מקלחת שיש בה ט' קבין אבל אין בה כח גברא, עיי"ש;
[97] בה"ג הל' ברכות פ"ג; רב עמרם ורב צמח, בבעל העיטור סוף שער המילה; טושו"ע או"ח סי' פח, וסי' תריג; שו"ת מהר"ם בר"ב סי' רכא; הראב"ד, הובא בטור שם; החינוך מ' קפ;
[98] תשובות הגאונים שערי תשובה סי' קעו (רב האי גאון); יש"ש סוף מס' ב"ק; מאירי יומא פח א. וראה באנציקלופדיה תלמודית ע' בעל קרי, ביחס למנהגים השונים;
[99] אגרת הרמב"ם לר' פנחס הדיין, בתוך אגרות הרמב"ם, הוצאת שילת, ח"ב עמ' תלז;
[100] ס' החינוך מ' קפ; פרמ"ג או"ח סי' פח א"א סק"א;
[101] תר"י ברכות פ"ג;
[102] ביאוה"ל סי' שכו; שו"ת קובץ תשובות סי' לט;
[103] שו"ת מן השמים סי' ה;
[104] ראה ס' מאור ושמש, פ' אמור; אנציקלופדיה תלמודית ע' בעל קרי;
[105] מנ"ח מ' קפ אות ד;
[106] מקראי קודש להגרצ"פ פרנק, ימים נוראים, סי' לו. וראה בשו"ת מהר"י ברונא סי' יט;
[107] תשובות הגאונים שערי תשובה סי' קעד; רמב"ם שביתת עשור ג ג; טושו"ע או"ח תריג יא. וכן הוא מנהג בני בבל בחילוקי המנהגים עם בני א"י סי' ט, נדפס ביש"ש סוף ב"ק;
[108] שו"ע הרב שם יט; מטה אפרים שם סי"ח; מ"ב שם סקכ"ט;
[109] רי"צ גיאת ח"א עמ' נב; רוקח סי' ריז; מאירי, סוף יומא בדעת הרי"ף, ובשם רוב פוסקים וחכמים גדולים; שבלי הלקט סי' שטו; מנהג בני א"י בחילוקי המנהגים שבין בני בבל ובני א"י, הודפס ביש"ש סוף ב"ק;
[110] אגודה, שבת סי' קכז;
[111] שו"ת מהר"י ברונא סי' מט, בדעת מהר"י ווייל; שו"ת מהרי"ל סי' קמא וסי' רד;
[112] שבלי לקט סי' שטו; שערי תשובה סי' רצח, בשם רב האי גאון; הפרדס עמ' רלב, ומעשה הגאונים סי' נא; בה"ג הל' יוהכ"פ;
[113] שו"ע או"ח תריג יא; שו"ע הרב שם יט; מטה אפרים שם סי"ח; חיי אדם קמה טז; שד"ח מע' יוהכ"פ סי' ג כלל כט; ילקוט יוסף, ח"ב הל' הימים הנוראים, דברים האסורים ביוהכ"פ ס"ו;
[114] ראה שו"ת יביע אומר ח"ו חאו"ח סי' מד;
[115] ערוה"ש או"ח קכח סד;
[116] מהרי"ל, הל' יום הכיפורים; רמ"א או"ח עו ד;
[117] מ"ב שם סקט"ו;
[118] ס' חסידים סי' תקט;
[119] מ"ב שם, בשם אחרונים; ערוה"ש או"ח עו ח;
[120] מכשירין ו ו, ופיהמ"ש לרמב"ם שם; רמב"ם טומאת אוכלין י ה;
[121] סמ"ק מ' רצב; קרית ספר להמבי"ט איסורי ביאה פכ"א; מג"א סי' ג סקי"ד; פמ"ג א"א שם, ומש"ז שם סקי"ב; שו"ת חיים ושלום ח"ב סי' יח; שו"ת מנחת יחיאל ח"ב סי' כב; שו"ת מחזה אברהם ח"ב חאבהע"ז סי' ה ד"ה ומ"ש כ"ת; שו"ת מהר"ש ענגיל ח"ו סי' יח; שו"ת אחיעזר ח"ג סי' כד;
[122] ערוך לנר, נידה יג א, ובשו"ת בנין ציון סי' קלז. וראה מה שכתב על כך הגרש"ז אויערבאך, הובא בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' כג אות א;
[123] שו"ת פני יהושע חאבהע"ז סי' מד; מטפחת ספרים ח"א ד' כ (אך ראה מה שכתבו באוצה"פ סי' כג סק"א אות א הע' ב); עזר מקודש אבהע"ז סי' כג ס"ב; שו"ת שבט מנשה סי' קב; שו"ת משיבת נפש ח"א סי' יח; שו"ת היכל יצחק ח"ב סי' יז;
[124] שו"ת תורת חסד ח"ב סי' מג, לשיטת תוס' סנהדרין נט ב ד"ה והא, האיסור מן התורה; ולשיטת הרמב"ן בחידושיו לנידה יג א, משמע שהאיסור מדרבנן;
[125] סמ"ק מ' רצב; דרך מצוותיך, ב ב;
[126] ראה מה שכתב בנידון בשו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"ג סי' יד, בשיטת הרמב"ם;
[127] ראה בתניא ספ"ז, בטעם הדבר שלא נתפרש איסור זה בתורה;
[128] שמות כ יג;
[129] נידה יג ב;
[130] רש"י על הרי"ף שבת פי"ד; תוס' נידה יג ב ד"ה בין; מעדני יו"ט על הרא"ש נידה פ"ב אות מ. ובדעת הרמב"ם – באיסורי ביאה כא יח, משמע שאף הוא פירש איסור ניאוף לענין השחתת זרע, אך בפיהמ"ש סנהדרין נד א, פירש איסור לא תנאף על קריבה לעריות. ובדעת הסמ"ק סי' רצב – ראה בגירסה שבדבריו במעדני יו"ט נידה פ"ב אות מ, וראה בשיטתו באוצה"פ סי' כג סק"א אות א הע' ד; אור השנים יום ד מצות ל"ת קיט; אנציקלופדיה תלמודית, כרך יא, ע' השחתת זרע, הע' 10-9. וראה בס' שערי הלכה ומנהג ח"ד סי' יז, שכתב שלא מצא חבר לבעל אור השנים, שמנה איסור הוצאת זרע לבטלה כלאו מן התורה עפ"י הפסוק לא תנאף, ולא ראה מקורות אלו;
[131] דברים כג י;
[132] כתובות מו א; ע"ז כ ב;
[133] ראה אוצה"פ סי' כג סק"ח; אנציקלופדיה תלמודית, כרך י, ע' הרהור עברה, הע' 22;
[134] אחיעזר ח"ג סי' כד; שו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"ג סי' יד;
[135] לשיטת התוס' יבמות יב ב ד"ה שלש, ותוס' סנהדרין נט ב ד"ה והא;
[136] ערוך לנר נידה יג ב, וכן בשו"ת בנין ציון סי' קלז. וראה מה שהקשה על כך הגרש"ז אויערבאך, הובא בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' כג אות א;
[137] לבוש אבהע"ז כג א;
[138] בראשית ו יב. רש"י שבת מא א ד"ה כאילו, ורש"י נידה יג א ד"ה כאילו. וראה עוד פרקי דר"א פכ"ה; אבות דר' נתן פל"ב; זוהר ח"א סו ב; חידושי רמב"ן וריטב"א נידה יג א; תו"ש בראשית פ"ו אות קנ;
[139] בפסוקנו. וכן יבמות לד ב; נידה יג א; רש"י עה"ת שם. ומעשה ער ואונן לפי הגמרא יבמות שם היה ששימשו שלא כדרכה, וראה להלן מה גדר האיסור בכך. אך ברש"י עה"פ, והוא מבראשית רבה פפ"ה, מס' כלה פ"ב ס"ז, ומשנת ר' אליעזר פי"ח, הובא בתו"ש בראשית פל"ח אות מד, שהיו דשים מפנים וזורים מבחוץ. וראה בדעת זקנים בעלי התוספות עה"פ, ובריטב"א יבמות לד ב, ובתו"ש שם אות' מג-מד, שעמדו על הסתירה בין הגמרא למדרש. וראה באריכות בשו"ת דבר יהושע ח"ג חאבהע"ז סי' יח. ואגב יש להעיר, שבלשון העברית המודרנית, וכן בכמה מלשונות העמים, משמש המושג 'אוננות' להוצאת זרע שלא על ידי קיום יחסי מין טבעיים;
[140] ויקרא יח ו, לפי רב אהרן הכהן המובא בא"ע שם. אך ראה בא"ע שם שדחה דבריו, וכן דחה זאת בשו"ת שבט מנשה סי' קב;
[141] ראה באוצה"פ שם;
[142] שו"ת פני יהושע חאבהע"ז סי' מד; שו"ת בנין ציון סי' קלז;
[143] כפירוש רש"י עה"פ שם;
[144] יראים השלם סי' מה, וראה מאירי חולין לז ב, שכתב 'הכתוב רמזה'; עזר מקודש אבהע"ז כג ב;
[145] כפי שיטת הרשב"א בשם הרמב"ן, יבמות שם, ובחידושי הרמב"ן נידה יג ב. וראה בערוך לנר שם, ובשו"ת בנין ציון סי' קלז, ובמשל"מ מלכים י ז ד"ה נחזור. וראה במרחשת ח"ב סי' ט אות' ב-ג, שאיסור השחתת זרע הוא נפרד ממצות פריה ורביה. וכתב הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' כג אות א, שקשה לכלול איסור זה במצות פריה ורביה, שאם כן יהא מותר כשהבעל נוסע מביתו למדינת הים, או אם אשתו זקנה, או ניטל רחמה וכד';
[146] מטפחת ספרים, ח"א ד"כ;
[147] שו"ת פני יהושע חאבהע"ז סי' מד. וכן משמע מפיהמ"ש לרמב"ם סנהדרין ז ד;
[148] רמב"ם איסורי ביאה כא יח; טושו"ע אבהע"ז כג ב. וראה פיהמ"ש לרמב"ם סנהדרין נד א;
[149] טושו"ע אבהע"ז כג ג, על פי זוהר פ' בראשית דנ"ו, ופר' ויחי דרס"ב. וראה עוד מקורות אחרים, שציין בתו"ש בראשית פל"ח אות מה. והאריך בזוהר לבאר חומרת העונשים, שמקבל אדם אחרי מותו עבור חטא זה. וראה עוד בתניא ספ"ז, שעוון זה גדול מעוון ביאות האסורות;
[150] פתח עינים נידה יג א; שיורי ברכה אבהע"ז סי' כג סק"א; גליון חכמת שלמה להגרש"ק אבהע"ז, שם; ס' הפרדס דרוש לחשבון המצוות די"ב ע"ב, ועי' באוצה"פ סי' כג סק"ב;
[151] ס' חסידים סי' קעו, שאיסור אשת איש ונידה חמור יותר; ב"ש וח"מ אבהע"ז כג סק"א; שו"ת מהרש"ם ח"א סי' נח; שו"ת עזרת כהן סי' לה. וראה באוצה"פ שם;
[152] נידה יג א; מס' כלה וכלה רבתי פ"ב; רמב"ם איסורי ביאה כא יח; טושו"ע אבהע"ז כג ג;
[153] שו"ת חות יאיר סי' לא;
[154] נידה שם; מס' כלה שם;
[155] שו"ת צפנת פענח סי' ל, וסי' קסד. וראה בתו"ש בראשית פל"ח אות מד;
[156] משנת אברהם על ס' חסידים, סי' תתשמד, וראה שם ההבדל בין עצם האיסור לבין אביזרייהו;
[157] שו"ת הריב"ש סי' קעא; שו"ת פני יהושע סי' מד; נחפה בכסף אבהע"ז סי' ג; חזו"א נשים סי' לו אות ג; שו"ת ציץ אליעזר ח"ט סי' נא שער א פ"א;
[158] שערי תשובה לרבנו יונה, שער ג, המדרגה הששית, אות קיג;
[159] נידה יג א; מס' כלה וכלה רבתי פ"ב; שערי תשובה לרבנו יונה, שם, אות קיב. אמנם בשיטת הרמב"ם ראה בשדי חמד מערכת חי"ת כלל צב ובפאת השדה שם כלל טו, שחייב מיתה לאו דווקא אלא שהוא איסור חמור. וראה עוד בשיטתו בשו"ת בית יצחק חאבהע"ז ח"א סי' צא; שו"ת דובב מישרים ח"א סי' כ; שו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"ג סי' יד; שו"ת ציץ אליעזר שם;
[160] קיצושו"ע קנא א;
[161] שד"ח מערכת אישות כלל לג;
[162] לבוש אבהע"ז כג א; ערוה"ש שם;
[163] שו"ת רב פעלים ח"ג סי' ב;
[164] שו"ת צפנת פענח ח"א סי' פט, וח"ג סי' קסד; חזו"א נשים סי' לו אות ב; שו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' צה. וראה עוד בשו"ת אבני נזר חאבהע"ז סי' פג. ומה שכתב שם בשו"ת ציץ אליעזר אות ד, שהאיסור רק כשיוצא כדרכו דרך ביצים ואיבר, אבל כשלא הגיע לביצים וחוטיהם אין איסור, הוא לא מדוייק, שכן אין יציאת זרע שלא דרך הביצים, ובוודאי התכוון להתיר כשהזרע היוצא מן הביצים לא עבר דרך שבילי הזרע;
[165] תוס' הרא"ש יבמות יב ב; שו"ת מחנה חיים סי' נג; מרחשת ח"ב סי' ט אות' ב-ג; חזו"א אבהע"ז סי' לו סק"ב-ג. וראה עוד בשו"ת תורת חסד ח"ב סי' מד אות כב;
[166] שו"ת אמרי אש חיו"ד סי' סט; שו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' קח אות ז; הרב י. נויבירט, הובאו דבריו בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' כג אות ב. וראה בשו"ת חלקת יעקב ח"ב סי' כב;
[167] שו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' צה. וראה שם נימוקיו. וראה עוד באוצה"פ סי' כג סקי"ז אות ז;
[168] ריטב"א כתובות לט א; רא"ה הובא בשיטמ"ק כתובות שם;
[169] כמבואר בנידה יג ב; רמב"ם איסורי ביאה כא יח; טושו"ע אבהע"ז כג א. וראה ח"מ אבהע"ז כג סק"ב;
[170] ר"ת בתוס' יבמות יב ב, וכתובות לט א; ריטב"א כתובות שם; נמוק"י יבמות שם; שו"ת הרא"ש כלל לג; רמ"א אבהע"ז כג ה. וראה בט"ז אבהע"ז כג סק"א, וב"ש שם סק"ב. וראה בשו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"א סי' סו. יש מהפוסקים שכתבו בדעת הרמב"ם, שאמנם יש השחתת זרע בנישואין עם קטנה ואילונית, אך רובם פירשו טעמו של הרמב"ם משום ביטול פריה ורביה, ולא משום השחתת זרע – ראה באריכות באוצה"פ סי' כג סק"ד אות ב. וראה שם, שמכל מקום איסור זה הוא רק לכתחילה;
[171] חינוך בית יצחק סי' ז; שו"ת מהר"י אסאד חיו"ד סי' רלח; שו"ת יד הלוי (במברגר) חאבהע"ז סי' כ; אמרי בינה סי' ח;
[172] שו"ת מהר"ש ח"ו סי' יח; שו"ת מלואי אבן סי' יא;
[173] שו"ת מלמד להועיל ח"ג סי' יז; שו"ת עזרת כהן סי' לג; שו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"א סי' ג, וסי' סו, ושם ח"ג סי' יב-יג; שו"ת מנחת יצחק ח"א סי' קכה-קכו; שו"ת יביע אומר ח"ג חאבהע"ז סי' ד; שו"ת ציץ אליעזר ח"ז סי' מח פ"ה אות טו, ושם חכ"ב סי' נד אות א. וראה עוד – שו"ת הר צבי חיו"ד סי' קמז; שו"ת חלקת יעקב ח"ג סי' יד; א. שטינברג, אסיא, ד, תשמ"ג, עמ' 139 ואילך הע' 116. וראה באריכות באוצה"פ כג סקי"ז אות' א-ג וסקי"ח אות ב;
[174] שו"ת חשב האפוד סי' כה, והסכים עמו הגאון מטשעבין בעל דובב מישרים;
[175] בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' כג אות ו כתב שאוטם ברחם היינו מום מלידה שבו הרחם אטום או חסר לגמרי, או שהנרתיק אטום או חסר. אך לא דק, כי אם הרחם אטום או חסר הרי ההזרעה היא כדרך כל הארץ, ואין בזה איסור, אלא דווקא כשהנרתיק אטום או חסר, שאז הוא כזורה על עצים ואבנים;
[176] שו"ת הרא"ש כלל לג סי' ג; טושו"ע אבהע"ז כג ה;
[177] ראה באוצה"פ סי' א סקע"ג אות ח, ושם סי' כג סקי"ז אות א;
[178] ראה באוצה"פ שם אות ג;
[179] לבוש, אבהע"ז שם;
[180] אמרי בינה ח"ד סי' ח; שו"ת מהרש"ם ח"ה סי' מח. וראה פרטי דינים בנידון באוצה"פ סי' כג סקי"ז;
[181] שו"ת ציץ אליעזר חט"ז סי' ד, ושם חכ"ב סי' נד אות א;
[182] הגרי"ש אלישיב, בשבילי הרפואה, ב, תשל"ט, עמ' טו; שו"ת ציץ אליעזר שם;
[183] שו"ת חשב האפוד ח"א סי' ס; שו"ת פרי השדה ח"א סי' עז; שו"ת אמרי בינה ח"ד סי' ח; שו"ת אמרי אש חיו"ד סי' סט; שו"ת מהר"י אסאד חיו"ד סי' רלח;
[184] הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' כג אות ז;
[185] יש"ש יבמות יב ב; מרדכי יבמות פ"א בשם ריב"ן; שו"ת מחנה חיים, ח"א סי' נג; חזו"א אבהע"ז סי' לז; שו"ת תורת חסד חאבהע"ז סי' מד; שו"ת דברי יששכר סי' קלח, בדעת הרא"ש והמרדכי;
[186] שו"ת הרדב"ז ח"ג סי' אלף כב (תקצו); שו"ת רעק"א סי' עא, ושו"ת חת"ס חיו"ד סי' קעב, בדעת ר"ת;
[187] שו"ת מהרש"ם ח"ג בהשמטות שבסוף הספר;
[188] שו"ת מהרש"ם ח"ג סי' רסח; שד"ח פאת השדה מערכת אישות כלל יג; שו"ת חסד לאברהם מהדו"ת חיו"ד סי' מג; אחיעזר ח"ג סי' כד אות ד; שו"ת משפטי עוזיאל חאבהע"ז סי' מב; שו"ת זקן אהרן ח"א סי' סז; שו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"א סי' ע; שם, ח"ב סי' טז; שם ח"ג סי' יד. אך ראה בשו"ת צפנת פענח סי' רלב, שמשמע שאסור. ואם זה ספק תיקון לדעת המהרש"ם שם, גם כן מותר, ובשו"ת מהר"ש ענגיל ח"ו סי' עה, חילק בין ספק תיקון לוודאי תיקון;
[189] ס' חסידים סי' קעו, הובא בח"מ סי' כג סק"א, וב"ש סי' כג סק"א. וראה בהגהות החיד"א על ס' חסידים שם, ובפתח עינים להחיד"א נידה יג ב;
[190] שו"ת מהרש"ג סי' רמג;
[191] יבמות עו א;
[192] ב"ש סי' כה סק"ב. וראה באריכות שדנו בדבריו בשו"ת אמרי אש חיו"ד סי' סט; שו"ת שבט סופר ח"א חאבהע"ז סי' א; עזר מקודש, אבהע"ז סי' כה; שד"ח פאת השדה מערכת אישות כלל יג; שו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' קח; אוצה"פ סי' כג סק"א אות ט;
[193] עיקרי הד"ט יו"ד סי' רא סק"ז. וראה בשד"ח מע' אישות כלל לג, ובאוצה"פ שם;
[194] שו"ת משיב דבר ח"ב סי' פח; שו"ת מהרש"ם ח"א סי' נח; שו"ת עזרת כהן סי' לה; [194] שו"ת פני יהושע ח"ב סי' מד; נחפה בכסף אבהע"ז סי' ג; שו"ת דובב מישרים ח"א סי' כ; שו"ת אמרי כהן סי' מ; חזו"א אישות סי' לו אות ג; שו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"א סי' נו; סידור בית יעקב להיעב"ץ, מלון מדור ד' אות יב. וראה בשד"ח מערכת אישות כלל לג;
[195] שו"ת היעב"ץ ח"א סי' מג; שו"ת אגרות משה ח"א חאבהע"ז סי' נו; שו"ת ציץ אליעזר ח"ט סי' נא שער א פ"א. ומשמע כך גם מהחזו"א נשים סי' לו אות ג;
[196] שו"ת ויען אברהם סי' ז; חסד לאלפים סי' ג אות ט. וראה בשד"ח מערכת אישות סי' א אות לג; אוצה"פ סי' כג סק"א אות ז;
[197] ראה באנציקלופדיה תלמודית, ע' השחתת זרע, הע' 61-60;
[198] ראה שו"ת בנין אב ח"ב סי' ס;
[199] שו"ת עזרת כהן סי' לז; שו"ת מטה לוי ח"ב חיו"ד סי' לא;
[200] שו"ת עזרת כהן, סי' לז. וראה עוד שו"ת צפנת פענח סי' רלג;
[201] נידה יג א; שבת קח ב. אמנם בזב נאמר בנידה שם, ובירושלמי נידה ב א, שכל היד המרבה לבדוק הרי זו משובחת, אך הרמב"ם השמיט דין זה, וראה בערוך לנר שם;
[202] נידה יג א; רמב"ם איסורי ביאה כא כו; טושו"ע אבהע"ז כג ד, ואו"ח ג יד. וראה באוצה"פ שם סקט"ו פרטי דינים רבים;
[203] טושו"ע אבהע"ז שם. ולעניין סיוע באשכים בעת שמשתין – ראה נידה יג א; טושו"ע או"ח יג טו, ובמ"ב שם סקכ"ט; שו"ת ציץ אליעזר חי"ט סי' ד;
[204] שבת קיח ב; רמב"ם איסורי ביאה כא כג; טושו"ע אבהע"ז כג ז. וראה באוצה"פ שם סקכ"ד, אם הוא איסור או מידת חסידות;
[205] רמב"ם וטושו"ע אבהע"ז שם. וראה בט"ז יו"ד סי' קפב סק"ג, ומג"א סי' ג סקי"ד. וראה באוצה"פ שם סקי"ג אות ב, מחלוקת הפוסקים אם איסור זה הוא מן הדין, או ממידת חסידות. וראה מה שכתב בביאור הגר"א אבהע"ז סי' כג סקי"א, ובשו"ת ציץ אליעזר חי"ט סי' ד;
[206] שו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"א סי' נו; שו"ת ציץ אליעזר ח"ט סי' נא שער א פ"א. ובחזו"א או"ח סי' א נסתפק בזה;
[207] נידה יג ב; רמב"ם איסורי ביאה כא יט; טושו"ע אבהע"ז כג ג; ביאור הגר"א שם סקי"א. וראה עוד ברמב"ם תלמוד תורה ו יד; טושו"ע יו"ד שלד מג; פיהמ"ש לרמב"ם נידה שם;
[208] מס' כלה פ"ב. וראה בתו"ש בראשית פל"ח אות מו, שיש הגורסים הרי זה משומד וחייב מיתה;
[209] כלה שם; רמב"ם שם; טושו"ע שם. ומחלוקת הראשונים אם הכוונה שחכמים נידו לכל מי שעושה כן, או שחייבים לנדותו – ראה אוצה"פ סי' כג סק"ה וסק"ז; אנציקלופדיה תלמודית, כרך יא, ע' השחתת זרע, עמ' קלא והע' 47-46. וראה עוד בנידון בשו"ת בני בנים ח"א סי' מא;
[210] רמב"ם דעות ד ה;
[211] טושו"ע אבהע"ז כג ג. וראה בשו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"א סי' סט, בגדרי ההרהור באיש ובאשה. וראה באוצה"פ שם סק"ח, שלרוב הפוסקים איסור זה הוא מן התורה;
[212] מאירי, חולין לז ב; עזר מקודש אבהע"ז כג ג; דרך פקודיך מל"ת לה חלק המחשבה. ואם שייך איסור הרהור באשה – ראה באוצה"פ סי' כג סק"ח אות ג;
[213] טושו"ע או"ח שז טז;
[214] שו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"א סי' קב; הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' כג אות ד. וראה שם, בשם הרב י. נויבירט;
[215] טושו"ע אבהע"ז כג ג;
[216] ראה טושו"ע אבהע"ז כג ג, ובאוצה"פ שם סקי"א-יב;
[217] סמ"ק סי' רצב; טושו"ע אבהע"ז כג ו. וראה באוצה"פ שם סקי"ט;
[218] נידה יג ב; רמ"א אבהע"ז כג ו. וראה באוצה"פ שם סק"כ;
[219] מס' שמחות פי"ב; טושו"ע יו"ד שלה א;
[220] ערוך השולחן יו"ד שלה א;
[221] טושו"ע אבהע"ז כג ג;
[222] אפי זוטרי אבהע"ז סי' כג סק"ח;
[223] נשמת אברהם חאבהע"ז סי' כג אות ה;
[224] שו"ת ציץ אליעזר חי"ט סי' ד;
[225] נידה יג ב; רמב"ם איסורי ביאה כא יח; טושו"ע אבהע"ז כג ב. וראה בשו"ת משנה הלכות ח"ז סי' ריב-ריג;
[226] רמב"ם איסורי ביאה כא יח; טושו"ע אבהע"ז כג א. וראה בדרישה שם אות א;
[227] רבנו ירוחם נתיב כג ח"ב; שמעתתא דרב"א ח"ב סי' א; שו"ת אור גדול סי' לא; שו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"א סי' סג; שו"ת מלמד להועיל ח"ג סי' יח;
[228] תוס' יבמות לד ב ד"ה ולא, בתירוץ א; רמב"ם איסורי ביאה כא ט. וראה בשו"ת דבר יהושע, ח"ג חאבהע"ז סי' יח, אם האיסור דווקא עקב הוצאת זרע לבטלה, או שעצם הביאה שלא כדרכה אסורה;
[229] תוס' שם, בתירוץ ב; תוס' רי"ד יבמות יב ב; טור ורמ"א אבהע"ז כה ב, בשם הר"י;
[230] של"ה שער האותיות דף ק, בשם הרא"ש; אליה רבה או"ח סי' רמ סק"י, בשם ס' חרדים; ברכ"י שם סק"ה;
[231] אליה רבה, שם. וראה עוד בב"י ובבדק הבית, אבהע"ז שם; אוצה"פ סי' כה סקי"א, בהערה; תו"ש בראשית פל"ח אות מד;
[232] ראה באריכות באוצה"פ כג סק"א אות ב. וראה עוד בשו"ת בנין אב ח"ב סי' סא;
[233] ס' הישר לר"ת סי' קמט, לפי פירושו של שו"ת בית יצחק ח"א סי' צא אות ב, וכן כתבו שו"ת אמרי כהן סי' לט, ובאחיעזר ח"ג סי' כד. אך לעומתם ראה באוצה"פ כג סק"א סוף אות ב, שהביא דעות שגם לשיטת ר"ת יש איסור גמור בהשחתת זרע; תוס' הרא"ש נידה יג א;
[234] כל הפוסקים שלא תלו איסור השחתת זרע במצות פריה ורביה, ובמיוחד ראה חידושי הר"ן נידה יג א;
[235] מנ"ח סוף מ' א; שו"ת אמרי אש חיו"ד סי' סט; שו"ת שבט סופר סי' א; שו"ת אבני נזר חאבהע"ז סי' פג; שו"ת פרי השדה ח"א סי' עז, וח"ג סי' נג; שו"ת דברי מלכיאל ח"ה סי' קנז; שו"ת מנחת פתים סי' כה; שו"ת עלהו רענן סי' כא; שו"ת לבושי מרדכי ממאד מהדו"ג חאו"ח סי' נא; שו"ת מהרש"ם ח"ג סי' רסח; וימהר אברהם, מע' ז אות רי; שו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' קח; שו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' צה;
[236] שו"ת אמרי אש שם; שו"ת פרי השדה ח"א סי' עז;
[237] שו"ת בנין ציון סי' קלז; צפנת פענח איסורי ביאה כא ט; שו"ת רב פעלים ח"ג סי' ב; אמרי בינה ח"ד סי' ח;
[238] חזו"א אישות סי' לו אות ג;
[239] אוצה"פ סי' כג סק"א אות ו;
[240] ראה של"ה שער האותיות אות ק; מטפחת ספרים להריעב"ץ ח"א עמ' 20; אבני אפוד אבהע"ז סי' כג; ס' יסוד יוסף; שו"ת בית יעקב סי' קכב; שו"ת מהרש"ם ח"א סי' נח; שם מפתחות לח"ג סי' רסח; קיצושו"ע קנא ד-ז; אוצה"פ סי' כג סק"ב בהערה; שו"ת אגרות משה חאו"ח ח"ד סי' קטז;
[241] ויקרא יב ב;
[242] נידה לא א;
[243] אונקלוס, תרגום יונתן, הרס"ג והרשב"ם עה"פ שם; וראה פירושים שונים למילה 'תזריע' בפירושי האברבנאל, המלבי"ם, העמק דבר ומפרשים אחרים עה"פ, וכן בס' חומת אנך להחיד"א;
[244] י. לוי, קורות, ה, חוב' ט-י, תמוז תשל"א, עמ' 716; הנ"ל, קורות, ו, חוב' ה-ו, תשרי תשל"ד, עמ' 309;
[245] רמב"ן עה"ת ויקרא יב ב;
[246] רבנו בחיי ויקרא שם. וראה שם באריכות על הויכוח בין חכמי ישראל וחכמי אומות העולם מהו החלק של האב והאם ביצירת הוולד;
[247] הרשב"ץ בהקדמתו למגן אבות;
[248] מעדני יו"ט על הרא"ש נידה פ"ב אות ב; ספר הברית לר' פינחס אליהו, 1797, ח"א סי' יז; חזו"א אישות סי' לו אות ג, וחזו"א יו"ד סי' קד אות ג;
[249] ראה א. שטינברג, אסיא, ד, תשמ"ג, עמ' 139 ואילך;
[250] רמב"ם פיהמ"ש נידה ב ה, וכן באיסורי ביאה ה ד;
[251] ואמנם כך תיאר את המצב הרופא היווני גלינוס בספרו המיוחד על הזרע. וראה מאירי נידה יז ב, ומאמרו של הרב מ. כשר, נועם ח, תשכ"ה, עמ' 331-325, על דברי הרמב"ם הנ"ל;
[252] ס' שבילי אמונה, עמ' קעז;
[253] ראה א. שטינברג, שם;
[254] שו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"א סי' סט;
[255] ר"ת בתוס' יבמות יב ב ד"ה שלש, ובכתובות לט א ד"ה שלש; רשב"א נידה יג א. וראה משל"מ איסורי ביאה כא יח; ברכ"י יו"ד שלה אות ה; שו"ת תורת חסד סי' מג אות יט; שו"ת מחנה חיים ח"א סי' נג;
[256] וראה במנ"ח סוף מ' א, שדווקא אם אינן מצוות אפילו על לשבת יצרה, אינן מצוות על השחתת זרע;
[257] תוס' ורא"ש נידה יג א, ותוס' יבמות יב ב ד"ה שלש – בשיטת רש"י; הר"י בתוס' כתובות לט א ד"ה שלש; רמב"ן, רשב"א, ר"ן וריטב"א בחידושיהם לנידה שם; רמב"ן, ריטב"א ורא"ש, הובאו בשטמ"ק כתובות לט א; מעדני יו"ט נידה רפ"ב אות ב;
[258] שיטת רש"י, אליבא דהרא"ש והריטב"א בשטמ"ק כתובות לט א, שו"ת שואל ומשיב מהדו"ת ח"ג סי' מד, ופני משה אבהע"ז סי' כג סק"ב; הריב"ש בשיטמ"ק כתובות עב א; שו"ת הרדב"ז ח"ג סי' אלף כב (תקצו). וראה עוד בשו"ת אבני נזר סי' עט אות ט; שו"ת רעק"א סי' עב. וראה בשו"ת אור גדול סי' לז, מה שהקשה על שיטה זו;
[259] תוספי הרא"ש נידה יג א ד"ה נשים, אליבא דשיטת רש"י ור"ח; שו"ת תורת חסד סי' מג אות יט, אליבא דהרשב"א. וראה רא"ש פ"ד דנידה סי' א, וטושו"ע אבהע"ז קצו יג. וראה עוד במעדני יו"ט רפ"ב דנידה אות ב, בעניין נשים המסוללות זו בזו; שו"ת שרידי אש ח"ג סי' יד;
[260] חזו"א אבהע"ז נשים סי' לז, וחזו"א יו"ד סי' קד אות ב;
[261] שו"ת תורת חסד סי' מג אות ב; שו"ת חדות יעקב תניינא סי' לא;
[262] ברכ"י יו"ד סי' שלה;
[263] שו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"א סי' סט;
[264] תוס' הרא"ש שם; תוס' כתובות שם בתי' א; שו"ת חת"ס חיו"ד סי' קעב, ואחיעזר ח"א סי' כג, אליבא דרש"י;
[265] ריטב"א יבמות יב ב, בדעת רש"י; תוס' כתובות שם בתי' ב; שו"ת רעק"א סי' עא; שו"ת חמדת שלמה סי' מו, ועי' שו"ת עמק שאלה מהרנאסטייפולי חאבהע"ז סי' סט; שו"ת בנין ציון סי' קלז; שו"ת מחנה חיים ח"א סי' נג; בית מאיר אבהע"ז סי' כג;
[266] מג"א סי' תרו סק"ח. וכתב תמה על דין זה בשו"ת חת"ס חיו"ד סי' קעב. וראה גם במחצית השקל יו"ד סוסי' קצו; תפארת ישראל לבעל כו"פ יו"ד קצו ס"ח ובסדרי טהרה שם.

 

* # *