יחס ההלכה לבדיקות לגילוי מחלות תורשתיות
שלום רב, רציתי להתעייץ ולשאול מה יחס ההלכה לעשיית בדיקות לגילוי מחלות תורשתיות? האם כל אדם ראשי לעשות את הבדיקות? מתי כדאי לבצע את הבדיקות?
יש לי שאלה הלכתית בנוגע להמופיליה.. האם מותר לזוג הורים שרוצים להביא ילד לעולם ויש להם גנים הנשאים את ההמופיליה יכולים לעשות אבחון גנטי טרום השרשתי??? בבקשה תענו מהר יש לי עבודה לעשות על זה.. תודה ויום טוב!!
שלום רב. כמענה לשאלה נוכל להפנות למאגרי המידע של מכון שלזינגר. באופן עקרוני, פרוייקט השו"ת של המכון לא נועד להכין (על ידי מענה ישיר לשאלה תיאורטית) עבודות עבור תלמידים וסטודנטים.
עיקר מטרות הפרוייקט היא :
א לסייע לאנשים השואלים או הנשאלים שאלה רפואית-הלכתית מעשית.
ב לסייע ללומדים הנתקלים בשאלה הלכתית-רפאית עיונית.
ג לסייע לכותבי עבודות על ידי הפנייתם למקורות מתאימים.
חומר רב לעבודות ניתן למצוא במרכז המידע של המכון באינטרנט, תוך שימוש במנוע החיפוש.
והזנת מילות מפתח הקשורות לנושא העבודה. כמו כן ניתן לראות באופן פרטני מאמרים בנושאים ספציפיים בחוברות וספרי אסיא. בנוסף הקמנו פורום משתתפים מיוחד לכותבי עבודות.
לשאלתכן:
א. ראו נא את המאמרים העוסקים ב-PGD – ברירה טרום השרשתית – בספר אסיא י"ג הנמצאים בעמ' 293-321.
ב. ראו באנציקלופדיה ההלכתית רפואית בעריכת פרופ' אברהם שטינברג (הוצאת מכון שלזינגר, ירושלים) כרך ב' ערך הפריה חוץ גופית עמ' 115-150, ובמקורות המובאים שם. ניתן למצוא ערך זה גם דרך הספר המקוון "התורה והרפואה". ניתן לרכוש את הספר בו מובא הערך המלא במכון שלזינגר, או באופן מקוון.
ראו גם נשמת אברהם (מהדורה חדשה, ירולשים תשס"ז) כרך ג' – אבן העזר, סימן א' ס"ק ו'.
כל זאת מעבר לנושא האתי הכללי שקשור להרבה מהצדדים ההלכתיים.
שלום רב, רציתי להתעייץ ולשאול מה יחס ההלכה לעשיית בדיקות לגילוי מחלות תורשתיות? האם כל אדם ראשי לעשות את הבדיקות? מתי כדאי לבצע את הבדיקות?
האם מותר לעשות אבחון גנטי תרום השרשתי גם אם זה חיקוי קל כגון עיוורון צבעים שזה 50% בן חולה ו50%בת נשאית כמובן שההורים מתעקשים שלא
האם ניתן לחלל שבת על צלקות? למשל, ילד ש"נפתח"לו הסנטר בצורה מכוערת מאד, והרופא במקום נותן לו טיפול ומבטיח שיישאר בחיים, אך אם לא יתפרו