דימום רחמי לאחר טיפולי כימותרפיה והקרנות
אני בת 41 , לפני כ 4 שנים עברתי כריתת שד וטיפולים כימותרפיים+ הקרנות. כיום אני ב"ה בריאה ועובדת במשרה מליאה. זמן קצר לאחר סיום
בס"ד
בן 62 סובל מסכרת .עברתי ניתוח מעקפים לפני 10 שנים.
הבעיה שלי הוא אין אונות , ניסיתי ויאגרה וכן זריקות ללא תוצאות.
שאלתי האים יש תרופה אחרת שיעזור לי.
אורולג הציע תותב אבל אני לא מסכים .
בחולי סוכרת הסיכויים לפתרון באמצעות גלולות הוא נמוך, ואין פלא שנסיון הטיפול נכשל. לעומת זאת, השימוש הנכון בזריקות תוך מחילתיות אמור להצליח ביותר מ90% מהמקרים. בשימוש כזה הקישוי הוא קישוי פיזיולוגי של האיבר עצמו ולא של מערכת חיצונית כמו אחרי השתלת תותב.
אך יש צורך לנסות זריקות בהרכבים שונים ובמינונים הולכים וגדלים.
הוי אומר, מה שנראה ככשלון טיפולי של זריקות תוך מחילתיות איננו כזה כל עוד הטיפול לא בוצע כנדרש.
[במידה ואופצית הזריקות נשללה באמת, מבחינה הלכתית-רפואית מותר לעבור לניתוח השתלת תותב.]
אני בת 41 , לפני כ 4 שנים עברתי כריתת שד וטיפולים כימותרפיים+ הקרנות. כיום אני ב"ה בריאה ועובדת במשרה מליאה. זמן קצר לאחר סיום
שלום וברכה! אני כותבת עבודה בנושא הצרעת בעיקר הצרעת שבספר ויקרא. התחלתי לקרוא מן המקרא אך לא הצלחתי להבין מה ההבדל בין בהרת, שאת ומחיה.
בס"ד שאלה: אשה בת 46 עברה כריתת שד, ומטופלת בטומוקסיפן וזריקות לוקרין. לאחרונה החלו דימומים ובבדיקה אצל רופאת נשים נאמר לה שרירית הרחם מעובה מאד,
שלום!(כבוד הרבהרופא) התבקשתי להכין עבודה בנושא גנטיקה . הנושא שבחרתי הוא: מניעת הפלות ע"י אבחון גנטי טרום השרשתי והפלות בכלל . מקרה האירוע הוא כזה: