מקורות בנושא דיווח אמת לחולה על מצבו
אודה למי שיוכל להוסיף על המקורות להלן (הסדר – כרונולוגי): מלכים ב פרק ח (י) וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע לֵךְ אֱמָר <לא> לוֹ חָיֹה תִחְיֶה וְהִרְאַנִי
האם ניתן לאשפז בן אדם כנגד רצונו שחולה במחלת נפש (סכיזופרניה למשל)?
א. על עצם השאלה הכרוכה בכפיית טיפול ראי במאמרו של הרב ד"ר הלפרין "התנגדות הורים לניתוח התינוק המסוכן" ספר אסיא ח' עמ' 19-31 ובמקורות המובאים שם.
ב. לגבי אישפוז בכפיה של חולי נפש: החוק במדינת ישראל מתיר אישפוז חולי נפש בכפיה רק אם מתקיימים כמה תנאים:
בלא טיפול החולה מסכן את עצמו או את סביבתו. לא ניתן לבצע את הטיפול באופן אמבולטורי (בלא אישפוז) מסיבות רפואיות או מסיבות התלויות במאושפז.
בתנאים הללו אין מניעה הלכתית לבצע את האישפוז הכפוי, אך עניינית, כל מקרה צריך להבדק לגופו. זהו המצב המשפטי בארץ. אך לדעת רבים המצב זה טעון תיקון.
דוגמא: נערה אנורקסית קשה, הרי היא מסכנת מאד את חייה, אך לדעת כמה משפטנים היא איננה מוגדרת כחולת נפש. האם נגזר עליה למות ממחלתה האיומה, כאשר אפשר להצילה ממות, ולפעמים אפילו לרפא אותה?! על פי ההלכה די בתנאי השני, ולכן מותר וחובה להציל את הנערה המסכנה. גם את המצב החוקי בארץ ניתן לשפר על יד שינוי קל בחקיקה, שינוי שיכניס גם מצב של אנורקסיה לתוך הסל המשפטי המגדיר מחלת נפש.
אודה למי שיוכל להוסיף על המקורות להלן (הסדר – כרונולוגי): מלכים ב פרק ח (י) וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע לֵךְ אֱמָר <לא> לוֹ חָיֹה תִחְיֶה וְהִרְאַנִי
שלום רב, מה עושים במקרה בו אדם זקוק להשתלת כבד, מושתל, ההשתלה נדחית ומצבו מדרדר. אשמח אם תענו לי במהרה.
באלה נסיבות מותר (חייב) לדווח על עמית שעוסק ברפואה או סיעוד על טעות או גישה מוטעת לטיפול לאורך זמן?