אמצעי מניעה שונים – שאלות על דיאפרגמה

לכבוד הרב ד"ר מרדכי הלפרין
הנידון: שימוש בדיאפרגמה כאמצעי מניעה.
שלום וברכה!
שמי יוני הירש, תושב מושב נוב. ב"ה נשוי עם 4 בנים בגילאים 8 עד 3 חודשים.
אנחנו מתכננים להשתמש באמצעי מניעה בתקופה הקרובה.
בעבר אישתי לקחה גלולות ולא מעוניינת להמשיך בזה מסיבות בריאותיות ורצון שהגוף ישאר נקי מהורמונים שעלולים בין היתר לסכן את הבריאות שלה בעתיד. גם התקן תוך רחמי מהווה עבורנו פתרון בעייתי מאוד, הן עקב דימומים וכתמים רבים שחווינו בעבר עקב שימוש בהתקן, והן עקב הצורך להיות עם תוספת קבועה בגוף האשה.
 אנחנו מעונינים שאישתי תשתמש בדיאפרגמה כפתרון הטוב ביותר להבנתנו בשלב זה, אם כי לא מדובר כאן  על חשש סכנת חיים, פיקוח נפש וכד'.
 קראתי את מאמרו של  הרב יואל קטן ב"אסיא" וראיתי שהוא מדרג את הדיאפרגמה נמוך מאוד בתחתית סולם האפשרויות, להבנתי הרב יואל קטן עומד שם על ארבע נקודות:
1.      הוצאת הדיאפרגמה אחרי כל תשמיש  "אולי יש בה צד של ניפוץ הזרע בידים"
2.      יתכן שהיאפרגמה תורגש בשעת התשמיש אם כי כבר מציין הרב קטן שבמידה ותונח כראוי לא אמורים להרגיש אותה.
3.      יש פוסקים שסוברים שאסור להשתמש בקוטל זרע משום "השחת זרע בידים"
4.      חשש ממצב של רחם אחורי – דבר שעלול גם לגרום להרגשת הדיאפרגמה, וגם חסימה ישירה של הזרע ולא עקיפה.
יש לי מספר שאלות לגבי נקודות אלו.
1.      מדוע הוצאת הדיאפרגמה לאחר תשמיש תחשב "ניפוץ הזרע בידים"? האם זה משתנה במקרה ומשאירים את הדיאפרגמה למספר שעות נוסף אחרי התשמיש?
2.      הרגשת הדיאפרגמה בשעת התשמיש. ראשית, הרב קטן מציין במאמרו שהדבר לא אמור לקרות במידה והדיאפרגמה מונחת כראוי. כמובן שלא נראה סביר לאסור שימוש בדיאפרגמה בגלל מקרים בהם לא מונח הדיאפרגמה כראוי. אך גם לו היו מרגישים את הדיאפרגמה מדוע שהרגשה זו תאסור את השימוש בדיאפרגמה  ותבטל מיחסי האישות את הכותרת של "שימוש כדרכו"
3.      השוואת דיאפרגמה למוך . לעניות דעתי  הן בתחום ההלכתי והן בתחום הרפואי נראה לי שהדברים שונים בתכלית. במוך – הזרע לא מגיע לתחתית הנרתיק ובדיאפרגמה כן. האם אין הדבר משנה את הדין בינהם? כאשר יש דיאפרגמה הזרע מגיע לאותו מקום בחלק הפנימי של הנרתיק שאליו הזרע מגיע גם ללא דיאפרגמה, ההבדל היחיד הוא שמשם הזרע לא יכול להמשיך לתוך הרחם.
4.      שימוש בקוטלי זרע –  למה שימוש בקוטלי זרע שמונח / מושם לפני התשמיש יהיה שונה מכל אמצעי אחר לדין "השחתת זרע בידים". האם  הסמיכות  לתשמיש משנה את הדין? האם יש הבדל בין כמה דקות לפני התשמיש/ יום לפני/ או שבועים ויותר  לפני (כפי שקורה בהתקן?)
5.      רחם אחורי – שוב, אינני יודע כמה המקרה שכיח אבל ודאי שלעניות דעתי לא ראוי לקבוע דין עקרוני על סמך מקרים חריגים.
להבנתי, במקרים בהם משתמשים באמצעי מניעה ע"פ ההלכה, צריך לראות את הדברים כ "שכר מצווה כנגד הפסדה" כלומר, לאחר שבוחנים את ההפסד והמחיר של השימוש בגלולות והתקנים, (לפחות לאותם נשים שמתוך מודעות לגופן מנסות לשמור על גופן נקי מהשפעות הורמונליות ופיסיות זרות) לעומת מחיר והמורכבות ההלכתית בשימוש בדיאפרגמה האם לא ראוי למקם את הדיאפרגמה במקום גבוה יותר בסדר העדיפויות ההלכתי?
אודה לך מאוד אם תוכל להשיב לי בנושא זה את תשובתך.
בברכה ובתודה!

י