מידע בנושא ייחוד בטיפול פיזיוטרפיסטי
שלום, הייתי מעונין לקבל הפניה לקבצי אסיא או כל חומר הלכתי אחר המוכר לכם , בו נידון ומנותח הענין של נגיעה בין פיזיותרפיסט למטופלת או
אני עושה עבודה, ועליי לדעת מהי גישת ההלכה בנוגע לאישפוז בכפייה. אשמח לקבל בבקשה תשובה מפורטת ומאמרים בנושא.
אשמח אם אקבל תשובה, וגם אם היא תגיע במהירות האפשרית (כי אני לחוצה בזמן..) תודה ותזכו למצוות!
א. על עצם השאלה הכרוכה בכפיית טיפול ראי במאמרו של הרב ד"ר הלפרין "התנגדות הורים לניתוח התינוק המסוכן" ספר אסיא ח' עמ' 19-31 ובמקורות המובאים שם.
ב. לגבי אישפוז בכפיה של חולי נפש: החוק במדינת ישראל מתיר אישפוז חולי נפש בכפיה רק אם מתקיימים כמה תנאים:
1) בלא טיפול החולה מסכן את עצמו או את סביבתו.
2) לא ניתן לבצע את הטיפול באופן אמבולטורי (בלא אישפוז) מסיבות רפואיות או מסיבות התלויות במאושפז.
בתנאים הללו אין מניעה הלכתית לבצע את האישפוז הכפוי, אך עניינית, כל מקרה צריך להבדק לגופו. זהו המצב המשפטי בארץ. אך לדעת רבים המצב זה טעון תיקון.
דוגמא: נערה אנורקסית קשה, הרי היא מסכנת מאד את חייה, אך לדעת כמה משפטנים היא איננה מוגדרת כחולת נפש. האם נגזר עליה למות ממחלתה האיומה, כאשר אפשר להצילה ממות, ולפעמים אפילו לרפא אותה?! על פי ההלכה די בתנאי השני, ולכן מותר וחובה להציל את הנערה המסכנה. גם את המצב החוקי בארץ ניתן לשפר על יד שינוי קל בחקיקה, שינוי שיכניס גם מצב של אנורקסיה לתוך הסל המשפטי המגדיר מחלת נפש.
שלום, הייתי מעונין לקבל הפניה לקבצי אסיא או כל חומר הלכתי אחר המוכר לכם , בו נידון ומנותח הענין של נגיעה בין פיזיותרפיסט למטופלת או
האם בקביעת רגע המוות במדינת ישראל יש להשתמש בעמדת המשפט העברי? אם כן, מדוע? ואם לא מדוע? אודה לתשובתכם.
לכבוד הרב הלפרין שלום וברכה. אבא שלי בן 92. ב"ה הוא בריא יחסית לגילו. בהמלצת העובדת הסוציאלית, אבא נתן לי יפוי כח להחליט עבורו בנושאי
שלום, למדנו בהלכות צדקה שמספקים לעני מה שנצרך בין אם אוכל, כלים, אישה וכו`. תהיתי אם אדם נזקק לאיבר כלשהו האם זה בכלל צדקה? לא