דימום בנטילת סרזט בהנקה
אני חודש וחצי אחרי לידה שלישית, ב"ה. אני מניקה מלא, התחלתי לפני שבוע וחצי לקחת סרזט ויום אחרי התחילו לי דימומים (בכמות פחותה ממחזור, אבל
אני עושה עבודה, ועליי לדעת מהי גישת ההלכה בנוגע לאישפוז בכפייה. אשמח לקבל בבקשה תשובה מפורטת ומאמרים בנושא.
אשמח אם אקבל תשובה, וגם אם היא תגיע במהירות האפשרית (כי אני לחוצה בזמן..) תודה ותזכו למצוות!
א. על עצם השאלה הכרוכה בכפיית טיפול ראי במאמרו של הרב ד"ר הלפרין "התנגדות הורים לניתוח התינוק המסוכן" ספר אסיא ח' עמ' 19-31 ובמקורות המובאים שם.
ב. לגבי אישפוז בכפיה של חולי נפש: החוק במדינת ישראל מתיר אישפוז חולי נפש בכפיה רק אם מתקיימים כמה תנאים:
1) בלא טיפול החולה מסכן את עצמו או את סביבתו.
2) לא ניתן לבצע את הטיפול באופן אמבולטורי (בלא אישפוז) מסיבות רפואיות או מסיבות התלויות במאושפז.
בתנאים הללו אין מניעה הלכתית לבצע את האישפוז הכפוי, אך עניינית, כל מקרה צריך להבדק לגופו. זהו המצב המשפטי בארץ. אך לדעת רבים המצב זה טעון תיקון.
דוגמא: נערה אנורקסית קשה, הרי היא מסכנת מאד את חייה, אך לדעת כמה משפטנים היא איננה מוגדרת כחולת נפש. האם נגזר עליה למות ממחלתה האיומה, כאשר אפשר להצילה ממות, ולפעמים אפילו לרפא אותה?! על פי ההלכה די בתנאי השני, ולכן מותר וחובה להציל את הנערה המסכנה. גם את המצב החוקי בארץ ניתן לשפר על יד שינוי קל בחקיקה, שינוי שיכניס גם מצב של אנורקסיה לתוך הסל המשפטי המגדיר מחלת נפש.
אני חודש וחצי אחרי לידה שלישית, ב"ה. אני מניקה מלא, התחלתי לפני שבוע וחצי לקחת סרזט ויום אחרי התחילו לי דימומים (בכמות פחותה ממחזור, אבל
שלום רב ברצוני לדעת מהם הפתרונות ההלכתיים למצב בו יש דימומים כתוצאה משימוש בהת"ר, המקשים להגיע לטבילה, וכיצד ניתן למנוע מצב שאישה תהיה אסורה על
שלום רב בני בן תשעה וחצי חודשים ויונק את רוב הארוחות (למעט 2 ארוחות בשעות היום). אחרי הנקה בעיקר בשעות הלילה אני מאוד צמאה ומרגישה
בס"ד לכבוד הרב ד"ר מרדכי הלפרין, בהמלצת הרב יואל קטן אני מפנה שאלה זו אליך: בקשר לעבודתי בהרחבת המילון The Practical Talmud Dictionary נתקלתי בשני