עמדת ההלכה לחולה נוטה למות
דודתי, בת 91, חלתה בדלקת ריאות חריפה, הנובכת מאי ספיקת לב, ומאושפזת כעת במצב קשה בבית חולים. כבר פעמיים במהלך אשפוזה (מזה שלושה שבועות) היא
שלום רב,
אשתי רוצה לבחור גינקלוגית שתלווה אותה לפני ובזמן הריון, עד וכולל הלידה. לצורך זה צריך לבחור באיזה בית חולים היא תיוולד כשבע"ה אשתי תיכנס להיריון. אנחנו גרים בירושלים.
נודע לי שבהדסה עין כרם יש עצמות לצורך לימוד רפואה בבניין ומרופא שמה נודע לי שיש מעבר סגור לתוך מחלקת לידות – ואני כהן – אז בשל טומאת אוהל זה לא אפשרי (אשתי לא שמחה על כך כי אחיותיה הולידו שמה).
ברצוני לדעת מה המצב עם הדסה הר-הצופים, האם אתם יודעים?
בברכת כל טוב,
י
בעיית העצמות בבית הספר לרפואה איננה מהווה בעיה קשה בגלל שתי סיבות:
א. יש מערכת של דלתות כפולות שמבודדת את בית החולים מבית הספר לרפואה. לכן טומאה מבית הספר לרפואה איננה נמשכת לתוך בית החולים
ב. טומאת העצמות אינה מהווה בעיה חמורה גם ללא הדלתות הכפולות, כי מדובר בעצמות המיובאות מחו"ל (בדרך כלל הודו) לצרכי לימודים, ומבואר ברמ"א (שו"ע יו"ד שע"ב ס"ב) שיש מקילין בטומאת אהל של נכרי ע"פ דעת ר' שמעון בר יוחאי שהרמב"ם פסק כמותה, שאין נוכרים מטמאים באוהלים ועל פי שו"ת ר' עקיבא איגר (מהד"ת סי' יח), שהעלה להלכה כי לגבי טומאת אוהל במת עכו"ם רוב הפוסקים מקילין.
[אמנם אילולא הדלתות היתה בעיית הטומאה קיימת כי בבית הספר לרפואה מצויות גופות שלמות ואברים שלמים המטמאים באוהל לכל הדעות]
ג. השאלה היחידה הקיימת היא האם יש לחשוש לכך שבמהלך שהייתך בבית החולים המקום יטמא על ידי מת או נפל, ושאלה זו קיימת לא רק בהדסה אלא כמעט בכל בית חולים בישראל.
דודתי, בת 91, חלתה בדלקת ריאות חריפה, הנובכת מאי ספיקת לב, ומאושפזת כעת במצב קשה בבית חולים. כבר פעמיים במהלך אשפוזה (מזה שלושה שבועות) היא
אני סובלת מצרידות כרונית כבר למעלה משנתיים.. בביקור אצל הרופא, לא נמצאו יבלות על הגרון. כל שנתן לי הרופא הנו הפניה לקלינאית תקשורת.במקביל ומאחר שהמדובר
שלום הרבהרופאים ממליצים במקרה של אשה שאובחנה כמקרה של הרפס גניטלי להימנע מיחסי מין עד שבוע לאחר העלמות הפצעים, וגם לאחר מכן להוסיף ולהשתמש בקונדום.מה
קרוב משפחתנו בן כשנתים ככל הנראה יזדקק לתרומת אונה מהכבד עקב סיבוך מלידה ההורים אינם יכולים לתרום מסיבות רפואיות חלק גדול מבני המשפחה הקרובה הינם