בנק הנקה ומיניקות לא יהודיות

תקציר: אין בחלב-אֵם איסור כשרות וגם חלב של נוכרית הוא כשר. יתר על כן, מכיוון שעיקר המטרה בהקמת בנק חלב, היא לסייע במצבי סכנה של פגים ותינוקות עם בעיות עיכול שונות, שאז גם אילו הייתה בעיית כשרות, בהרבה מצבים היה מצב הסכנה דוחה את דיני הכשרות.

דיון:קיים מקור לרעיון ההבדלה בין חלב ישראלית לחלב נוכרית במדרש חז"ל על הפסוק בויקרא "וניטמאתם בם" "אל תקרי ונטמאתם אלא וניטמטם", כשהרעיון במדרש קובע שמאכלות אסורות מטמטמים את הלב בנוסף לעצם העבירה.
אך אין מהמדרש ראיה לאסור חלב נוכרית בשעה שעצם החלב הזה מותר באכילה מדין תורה כמו חלב פרה שגם היא – הפרה – אוכלת לפעמים שרצים ומאכלות אסורים. 

 

למרות האמור, בכל זאת היו ראשונים שהקפידו בנושא לכתחילה בשני דברים:
א. שהמינקת לא תאכל מאכלים אסורים.
ב. שהמינקת תהיה בת ישראל.
והביאם הרמ"א להלכה (שלחן ערוך, חלק יורה דעה, סימן פא, סעיף ז).

לכן כאשר מדובר בבנק חלב לצורכי נוחיות, יש מקום להחמיר כדי שכשרות הבנק תהיה לכתחילה כמבואר ברמ"א. אך כאשר מדובר בבנק חלב לצורכי בריאות פגים וילודים, מצבים שלעיתים קרובות מוגדרים כפיקוח נפש, אין לאסור את השימוש בחלב אם נוכרית.

עוד הערה: לענ"ד נראה כי גם הראשונים המעדיפים להימנע מחלב נוכרית, אין זה מן הדין, אלא כעצה מוסרית כדי להשריש בנו את חומרת האיסורים שהנוכרית אוכלת. והראיה, שאין מי שחושש לחלב פרות גם אם הפרות אוכלות מאכלות אסורות, מצב השכיח מאד בהזנת בקר בימינו.
ברור כי עצה מוסרית זו מתאימה למצבים בהם קיים קשר ישיר בין המינקת הנוכרית לתינוק הניזון מהחלב. אך היא פחות נוגעת לבנק רפואי של חלב אם.