דימום עם התקן תוך רחמי
אישה שסמה טבעת {למניעה הריון} האים הדם או הטיפות שיוצאות הם מהרחם או מפצע . יש לציין שכמה ימים לא היה דימום ורק לאחר מכן
ב"ה שלום!אני בת 21, ויש לי בעיית בריאות שגורמת לכך שיש לי הרבה פעמים צורך להתפנות,ו/או גזים. כל בוקר לפני התפילה אני חושבת טוב איך אני מרגישה היום, ויש כמה אפשרויות:
1. גזים כל כמה דקות.
2. צורך להתפנות, אבל יש עצירות, וזה מורגש.
3. מרגישה טוב, ובאמצע התפילה באה ההרגשה. (הצורך להתפנות/גזים) מה אני צריכה לעשות במקרים אלו? ומה הדין אם זה:*באמצע התפילה, ולא מפסיקה ההרגשה, להפסיק להתפלל? *באמצע עמידה-להפסיק, או לסיים? יש לזה כללים מסויימים? תודה רבה! נא לא לפרסם באתר, תודה!
כדבר ראשון עליך להבדק על ידי רופא משפחה מנוסה או רופא מומחה למערכת העיכול (גסטרואנטרולוג).
מייד לאחר הברור הראשוני, אנא חזרי אלינו (לפרויקט השו"ת ברפואה ןהלכה של מכון שלזינגר) להשלמת התשובה בדוא"ל [email protected]
קישור לפרויקט השו"ת ברפואה והלכה של מכון שלזינגר:
https://www.medethics.org.il/db/responsa.asp
ולהוספת שאלה:
https://www.medethics.org.il/siteheb/Qform.asp
אישה שסמה טבעת {למניעה הריון} האים הדם או הטיפות שיוצאות הם מהרחם או מפצע . יש לציין שכמה ימים לא היה דימום ורק לאחר מכן
ילדתי לפני כחודש וחצי, ואני מניקה מלא (כלומר, התינוק רק יונק). אני שותה הרבה מאד: בערך 500 cc כל שעתיים-שלוש, וכאשר איני שותה כלל כמה
שלום, איני יודעת אם אתם המקום לפנות אליו, אבל אני מיואשת ואין לי עוד למי לפנות. אני בהריון שלישי לאחר לידת 2 ילדים בריאים. בתחילת
שלום רב, אני עובדת סוציאלית ונתקלת בעבודתי במשפחות המתקשות להתמודד עם גידול הילדים הן כלכלית והן נפשית. האם מותר לי לעודד להשתמש באמצעי מניעה, או