ב"ה שלום!אני בת 21, ויש לי בעיית בריאות שגורמת לכך שיש לי הרבה פעמים צורך להתפנות,ו/או גזים. כל בוקר לפני התפילה אני חושבת טוב איך אני מרגישה היום, ויש כמה אפשרויות:
1. גזים כל כמה דקות.
2. צורך להתפנות, אבל יש עצירות, וזה מורגש.
3. מרגישה טוב, ובאמצע התפילה באה ההרגשה. (הצורך להתפנות/גזים) מה אני צריכה לעשות במקרים אלו? ומה הדין אם זה:*באמצע התפילה, ולא מפסיקה ההרגשה, להפסיק להתפלל? *באמצע עמידה-להפסיק, או לסיים? יש לזה כללים מסויימים? תודה רבה! נא לא לפרסם באתר, תודה!
כדבר ראשון עליך להבדק על ידי רופא משפחה מנוסה או רופא מומחה למערכת העיכול (גסטרואנטרולוג).
מייד לאחר הברור הראשוני, אנא חזרי אלינו (לפרויקט השו"ת ברפואה ןהלכה של מכון שלזינגר) להשלמת התשובה בדוא"ל [email protected]
קישור לפרויקט השו"ת ברפואה והלכה של מכון שלזינגר:
https://www.medethics.org.il/db/responsa.asp
ולהוספת שאלה:
https://www.medethics.org.il/siteheb/Qform.asp
ברצוני לדעת מהי התייחסות היהדות לאדם מפגר. הן מבחינת מעמדו כמפגר – בחירה חופשית וחיובו בקיום מצוות, והן מבחינת תפקידו בעולם, האם הוא בא לעשות
שלום! חשוב לי מאוד לדעת : יש לי התקן מירנה כבר שלושה חודשים בקרוב. מאז ועד היום אני טמאה ברציפות. החלטתי להוריד את ההתקן משתי
שלום. אני בעז"ה בשבועות המאוד מוקדמים של ההריון (3-4), האם עלי לצום בט` באב? אין חשש שזה יזיק? תודה
