בס"ד שלום, קראתי את הספר "בגן האמונה" לא מזמן, והיה כתוב שם שכל מה שקורה או צרה כלשהיא, לא עלינו, אז זה סימן מהקב"ה שיש לנו פגם באמונה או שעלינו להקפיד יותר על איזו שהיא מצווה וכו'…
זה עורר אצלי שאלות, מה? אם, חס ושלום, אני אהיה חולה, אז לא ללכת לרופא שיבדוק מה יש לי? או לבקש ממנו תרופה נגד?? גם די הרבה זמן אני מרגישה שהגב שלי תפוס (כמעט שנה, נראה לי..), לפעמים הוא ממש כואב, עכשיו, אני רוצה לשאול אם זה שהגב שלי תפוס זה אומר שעלי להקפיד יותר על משהו? בתודה מראש, אני…
נכון שכל מה שהקב"ה מביא עלינו יש בו גם סימן, אך אין הכוונה שנמנע מלטפל בבעיות שנגרמות לנו על ידי סימן זה.
גם הרעב, למשל, הוא סימן מההשגחה. אך אין בכך סיבה להמנע מטיפול בו על ידי אכילה.
לכן חייבים בימינו לפנות לטיפול רפואי בכל מצב של ליקוי בריאותי או סבל.
אם תמצאי לנכון, כדאי שתעייני בדברי הרמב"ם (רמב"ם, ספר הקצרת. כמו"כ פירוש המשניות לרמב"ם פסחים פרק ד' משנה ט'):
"החסיד השוטה המואס בעזרתו של רופא, ונשען רק על עזרת ה', דומה לאיש רעב המואס מאכילת לחם ומקווה שה' ישמרנו וירפאנו מן המחלה הזאת הנקראת רעב"
Last Shabbat the Rav in the shul spoke about organ donation and the halachic issues and history relating to it. I perused Vol. I to
מה האיסורים ההלכתיים בניתוק אנשים חולים (במחולות סופניות -צמחים -זיקנה וכו'…) ממכשירי הנשמה והחייאה? (אנשים שעוברים סבל וכאב) ברשותם-במקרים בהם, הם בהכרה. או לא ברשותם-
כידוע, אשה שהיא כעת בהריון אינה יכולה להיכנס בשנית להריון, אולם האם אשה יכולה להיכנס בשנית להריון באמצעות הפריית מבחנה. ואם כן- האם הדבר מותר
