על המתת חסד ודברי הרמב"ם על הורג את הטריפה
אני מתקשה בהבנת דברי הרמב"ם הבאים, בהלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ב:ז. אחד ההורג את הבריא, או את החולה הנוטה למות. ואפילו הרג את הגוסס,
בהכנסת התקן תוך-רחמי נגרם שפשוף לרירית צוואר הרחם. שפשוף זה גורם כמעט תמיד לדמם קל.
דמם זה הוא דם מכה להלכה, וכן פסק לי למעשה הג"ר משה הלברשטאם זצ"ל.
לכן, אם הדימום הוא קל, יש לקבל את דברי הרופאה שמקורו איננו מרירית הרחם ואין סיבה להחמיר, במיוחד כשהאשה מסולקת דמים.
אני מתקשה בהבנת דברי הרמב"ם הבאים, בהלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ב:ז. אחד ההורג את הבריא, או את החולה הנוטה למות. ואפילו הרג את הגוסס,
אם אני אעשה בדיקה ויתברר שצריך טיפול ויש בעיה חלקית אז זה נרשם בתיק הרפואי שלי ובת זוגתי העתידית תקבל התראה על זה מהקופת חולים
שלום אשתי בשליש ראשון מקיאה בין 5-7 פעמים ביום בד"כ. כאשר חלק מההקאות הינן לאחר שלא אכלה/שתתה. בעבר היו הפלות. כיצד לנהוג בצום? הן לגבי
שלום וברכה, נא לא לפרסם באתר אני נשואה שנתיים וחצי.ילדתי את בתי הראשונה כעבור כ-9 חודשים מהחתונה ב"ה.לקחתי סרז'ט במשך כ8 חודשים ואח"כ אורטו-סיקלן במשך