אמצעי מניעה בתקופת ההנקה (סרזט)
אנו נמצאים כעת לאחר לידה שניה ובהיתעצות עם רב הוחלט להשתמש באמצעי מניעה לאורך תקופת ההנקה. בפעם הקודמת לא היה מחזור כלל עד שמונה חודשים
שלום עליכם
שאלה ראשונה נוגעת למחר, ושניה לזמן קרוב.
א. זוג, במקרה זה ספרדים, שפרשו, כמידת זהירות, זה מזו בעקבות ראיית כתמים לא אוסרים, אך לא פירשו במפורש, חד משמעית, ולא הפרידו מיטות. אחרי יומיים, נאסרו ממש בגלל בדיקה טמאה. האם יכולים להחשיב את היומיים שפירשו חלקית, כחלק מן החמישה ימים?
ב. אישה שבעלה סיעודי, בבית, אמורה לקבל עובד זר שייישן אצלם בבית. והשאלה בהלכות ייחוד. כמדומני ששמעתי מהרב אליהו זצ"ל, שיהיה מפתח אצל אחד השכנים, ותנתן לו רשות להכנס כרצונו. אך לכאורה יהיה זה טוב כל עוד לא ידוע לה שנסע מביתו, או אולי כמו אישה שבעלה בעיר, וזה יועיל תמיד? ובליה מה תעשה? שמעתי "מן האויר" שתנעל את דלתה, אך מה תעשה כשהיא רוצה לצאת לאיזה רגעים, כגון להכין כוס תה, בלילה?
על הכל יבוא דברכם הטוב, ושכמ"ה. תודה רבה.
מ
תשובת הרב אשר שקאני:
א. בדין פולטת שכבת זרע, שצריכה להמתין ארבעה או חמישה ימים לשימושה, תלוי בדעת השו"ע והרמ"א כפי שמובא בשו"ע (קצו, יא). לדעת השו"ע (שם) יש למנות ימים אלו מזמן ששימשה ולא מזמן שנטמאה, ולדעת הרמ"א שגזרו לא שמשה אטו שמשה יש למנות ימים אלו מזמן שנטמאה. ואיך שיהיה בנ"ד יש להחשיב את היומיים הללו לימים האחרונים. ואמנם מה שכתב כת"ר בהנחה שגם לספרדים יש להמתין 5 ימים לשימושה, כידוע לכת"ר שאין כן דעת השו"ע וגם הגר"ע יוסף שליט"א בכמה דוכתי פוסק כן. להלכה וכמו כן בדין הגזרה "לא שימשה אטו שימשה" לדעת השו"ע אין לגזור כן ורק היוצאים ביד רמ"א נוהגים כוותיה.
ב. באופן שהבעל יכול להבין את מה שקורה סביבו, יש ליתן מפתח לשכנים ולומר להם בפה מלא שיש להם היתר להיכנס לבית בכל שעות היום והלילה – ואין לחוש שמא השכן ישן או נסע מביתו מאחר שמעיקר הדין אף בבעל שאיבד את הכרתו ויש סיכויים קלושים שיחזור להכרתו אין לחוש ליחוד כפי שכתב הרשב"א (סי' אלף רמ"ג) והובא ג"כ בב"ש (סי' קמח סק"ו) ובספר דבר הלכה (שו"ת בסוף הספר סי' ד') וכמו כן מבואר בשו"ת נו"ב (קמא סי' סט) וכפי שהובא בספר נשמת אברהם (אוה"ע סי' כה אות ט2)
אנו נמצאים כעת לאחר לידה שניה ובהיתעצות עם רב הוחלט להשתמש באמצעי מניעה לאורך תקופת ההנקה. בפעם הקודמת לא היה מחזור כלל עד שמונה חודשים
אני מעוניינת לדעת היכן אוכל למצוא חומר נוסף על חובת הרופא לרפא וחובת החולה להתרפא (מאתרים ו/או ספרים). גם מן המשפט הישראלי וגם מן המשפט
Kvod Harabonim, My name is Rabbi Gidon Fox. I am a Rav in Melbourne Australia, and work, inter alia with the Melbourne Beis Din. I
ברצוני לציין כי השאלה עוסקת בתחומים בינו לבינה והסודיות חשובה ביותר, בנוסף אציין כי השאלה נובעת מחוסר ידע מוחלט ובאמת מרצון לדעת ולא מזלזול או