ספק פגיעה באדם.
לפני כ5-6 שנים לערך אחד מחברי המחזור שלנו החל להתקרח, הוא לא הסביר לכולם כתוצאה ממה, למה ומדוע, אבל אחרי כחודש קבוצות קבוצות משערותיו היו
שלום רב,
אני בת 52, עומדת בפני כריתת שחלות וחצוצרות בלפרוסקופיה. ההתערבות היא מניעתית, היות ואחרי בירור גנטי הומלץ לעשות כן (ע"י ד'ר ארנסט פוס, ד'ר דבורה באומן ו-פרופ' להד- גנטיקה שערי צדק).
שאלתי היא איך אני מתייחסת אחרי הניתוח לדימומים.
-האם אחרי הניתוח אני בחזקת נידה?
-מה לגבי דימומים בעתיד? האם ייחשבו כדם נידה? אם כן, מה הם כללי הטבילה במקרים אלה?
-יצוין שהרחם נשאר, הסבירו לי שאין סיבה או תועלת בהוצאתו.
אודה על תשובה בהקדם.
בתודה וברכה, נ
כל עוד הרחם נשאר, דימומים שמקורם ברחם אוסרים כמו דם נידה. במיוחד שבעקבות כריתת שחלות חלים שינויים הורמונאליים היכולים לגרום ל"דמם שבירה" שאוסר.
לכן אין הבדל בין כללי דיני נידה לפני הוצאת השחלות לבין דיני נידה לאחר הוצאתן, כל עוד הרחם נשאר.
מצד שני, אם אין שום דמום רחמי בזמן או אחרי הניתוח, אזי כמו כל אישה אחרת מבחינה הלכתית המנותחת נשארת באותו מצב הלכתי בו היתה לפני ההוצאה.
לפני כ5-6 שנים לערך אחד מחברי המחזור שלנו החל להתקרח, הוא לא הסביר לכולם כתוצאה ממה, למה ומדוע, אבל אחרי כחודש קבוצות קבוצות משערותיו היו
דיברנו אודות השאלה שמאן דהו העלה על "הפרדות השליה" ודמים הנובעים מכך הם בגדר "מכה באותו מקום," או שהם דמים מן המקור האוסרים, וכי יש
נקבע לנו מועד לניתוח להסרת גידול מכליה, ליום א' י"ח תמוז תשע"ה, צום י"ז תמוז נדחה (5 ליולי 2015). האם ישנה מניעה הלכתית בביצוע הניתוח
אני חודשיים לאחר לידה (הריון שני)בת 34 לאחר חודש וחצי בהם הייתי נידה על בעלי טבלתי בשעה טובה, לאחר שבוע מיום הטבילה הופיע לי שוב