פדיון הבן לתינוק שנולד מתרומת זרע
שלום לכם, שאלתי היא: אני ובעלי אוהבים מאד אחד את השני וחיים יחד נפלא, כרגע אני בהריון ראשון ויש לנו בן זכר מתרומת זרע שנעשתה
שלום רב,
אני בת 52, עומדת בפני כריתת שחלות וחצוצרות בלפרוסקופיה. ההתערבות היא מניעתית, היות ואחרי בירור גנטי הומלץ לעשות כן (ע"י ד'ר ארנסט פוס, ד'ר דבורה באומן ו-פרופ' להד- גנטיקה שערי צדק).
שאלתי היא איך אני מתייחסת אחרי הניתוח לדימומים.
-האם אחרי הניתוח אני בחזקת נידה?
-מה לגבי דימומים בעתיד? האם ייחשבו כדם נידה? אם כן, מה הם כללי הטבילה במקרים אלה?
-יצוין שהרחם נשאר, הסבירו לי שאין סיבה או תועלת בהוצאתו.
אודה על תשובה בהקדם.
בתודה וברכה, נ
כל עוד הרחם נשאר, דימומים שמקורם ברחם אוסרים כמו דם נידה. במיוחד שבעקבות כריתת שחלות חלים שינויים הורמונאליים היכולים לגרום ל"דמם שבירה" שאוסר.
לכן אין הבדל בין כללי דיני נידה לפני הוצאת השחלות לבין דיני נידה לאחר הוצאתן, כל עוד הרחם נשאר.
מצד שני, אם אין שום דמום רחמי בזמן או אחרי הניתוח, אזי כמו כל אישה אחרת מבחינה הלכתית המנותחת נשארת באותו מצב הלכתי בו היתה לפני ההוצאה.
שלום לכם, שאלתי היא: אני ובעלי אוהבים מאד אחד את השני וחיים יחד נפלא, כרגע אני בהריון ראשון ויש לנו בן זכר מתרומת זרע שנעשתה
אני סובל משיער בעייתי באיזור שמתחת לסנטר ולאורך הצוואר, דבר המפריע לי מאוד בעת הגילוח. האם מותר הלכתית להסיר שיער באיזור זה בלייזר (לצמיתות) או
שלום, באיזה אופן ומאיזה גיל עלי- אם בכלל- לדבר עם ילדי על "חינוך מיני". תודה