מד"א- צניעות
שלום, אני מתנדבת במד"א ובכורח תפקידי יש מקרים בהם עלי לעשות הפשטה מלאה לגבר מפני חשש לפגעים באיזורים מסויימים. האם הדבר מותר לי למרות שזה
שלום רב,
אני בת 52, עומדת בפני כריתת שחלות וחצוצרות בלפרוסקופיה. ההתערבות היא מניעתית, היות ואחרי בירור גנטי הומלץ לעשות כן (ע"י ד'ר ארנסט פוס, ד'ר דבורה באומן ו-פרופ' להד- גנטיקה שערי צדק).
שאלתי היא איך אני מתייחסת אחרי הניתוח לדימומים.
-האם אחרי הניתוח אני בחזקת נידה?
-מה לגבי דימומים בעתיד? האם ייחשבו כדם נידה? אם כן, מה הם כללי הטבילה במקרים אלה?
-יצוין שהרחם נשאר, הסבירו לי שאין סיבה או תועלת בהוצאתו.
אודה על תשובה בהקדם.
בתודה וברכה, נ
כל עוד הרחם נשאר, דימומים שמקורם ברחם אוסרים כמו דם נידה. במיוחד שבעקבות כריתת שחלות חלים שינויים הורמונאליים היכולים לגרום ל"דמם שבירה" שאוסר.
לכן אין הבדל בין כללי דיני נידה לפני הוצאת השחלות לבין דיני נידה לאחר הוצאתן, כל עוד הרחם נשאר.
מצד שני, אם אין שום דמום רחמי בזמן או אחרי הניתוח, אזי כמו כל אישה אחרת מבחינה הלכתית המנותחת נשארת באותו מצב הלכתי בו היתה לפני ההוצאה.
שלום, אני מתנדבת במד"א ובכורח תפקידי יש מקרים בהם עלי לעשות הפשטה מלאה לגבר מפני חשש לפגעים באיזורים מסויימים. האם הדבר מותר לי למרות שזה
שלום! ראשית, רציתי לברך על השו"ת הנוכחי. כסטודנטית דתית לרפואה, אני רואה את חשיבות נגישות המידע לציבור, ושמחה על היוזמה. שנית, רציתי לשאול שאלה: למרות
שלום, אני כותבת עבודה במסגרת קורס "יהדות ומדע" במכללת חמדת הדרום להוראה. הנושא שלי הוא אנדרוגינוס. שאלתי היא: למה נחשב אנדרוגינוס, גבר או אישה מבחינת