ה.ח.ג לאחר מות האב
שלום! אני צריכה להגיש עבודה בביולוגיה על הפריה חוץ גופית. ורציתי לדעת מה דעת הרבההלכה על הפריה חוץ גופית כאשר האבא כבר מת… (כמו שלפעמים
שלום רב,
אני בת 52, עומדת בפני כריתת שחלות וחצוצרות בלפרוסקופיה. ההתערבות היא מניעתית, היות ואחרי בירור גנטי הומלץ לעשות כן (ע"י ד'ר ארנסט פוס, ד'ר דבורה באומן ו-פרופ' להד- גנטיקה שערי צדק).
שאלתי היא איך אני מתייחסת אחרי הניתוח לדימומים.
-האם אחרי הניתוח אני בחזקת נידה?
-מה לגבי דימומים בעתיד? האם ייחשבו כדם נידה? אם כן, מה הם כללי הטבילה במקרים אלה?
-יצוין שהרחם נשאר, הסבירו לי שאין סיבה או תועלת בהוצאתו.
אודה על תשובה בהקדם.
בתודה וברכה, נ
כל עוד הרחם נשאר, דימומים שמקורם ברחם אוסרים כמו דם נידה. במיוחד שבעקבות כריתת שחלות חלים שינויים הורמונאליים היכולים לגרום ל"דמם שבירה" שאוסר.
לכן אין הבדל בין כללי דיני נידה לפני הוצאת השחלות לבין דיני נידה לאחר הוצאתן, כל עוד הרחם נשאר.
מצד שני, אם אין שום דמום רחמי בזמן או אחרי הניתוח, אזי כמו כל אישה אחרת מבחינה הלכתית המנותחת נשארת באותו מצב הלכתי בו היתה לפני ההוצאה.
שלום! אני צריכה להגיש עבודה בביולוגיה על הפריה חוץ גופית. ורציתי לדעת מה דעת הרבההלכה על הפריה חוץ גופית כאשר האבא כבר מת… (כמו שלפעמים
ב"ה שלום רב. יש לי מספר שאלות ואודה לקבלת תשובתכם: 1. אישה הסובלת מכאבי בטן, בעיקר בוסת, אך לא רק, וגם כאבים בזמן אישות, האם
בשעה שכורעת לילד ירכותיה מצטננות כאבנים (סוטה דף יא עמוד ב) האם יש דיון בהתאמה של תיאור זה למציאות המדודה מדעית?