דיני שבת עם סטומה

ראה נשמת אברהם חלק או"ח סימן שא, ס"ק ו' פסקאות 1-2:
1. יציאה עם קטטר. כותב הגרא"י וולדינברג זצ"ל (שו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' נח. ועיין גס בשו"ע הרב סע' י , ובערוה"ש סע' סו.)  שמותר לצאת לרה"ר עם קטטר כיון שהוא מונע כאב וצער ולכן נחשב לו כבגד או תכשיט. ומותר גם לצאת עם השקית הקשורה לו כיון שחיבורה לצינור הקטטר גם מגן מאפשרות של זיהום בשלפוחית השתן ומונע מצער הגוף. ואין איסור בטלטול השתן כיון שזאת מלאכה שאצל"ג וגם אין זה נקרא כדרך המוציאין, ע"כ. וכן א"ל הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שמותר, כיון שאפשרות של זיהום הינה סיבה יותר חשובה מצער הגוף המובא להלן סי' שג סע' טו, וגם לא גרע מקמיע מומחה. והוסיף הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שחייב החולה לרוקן את השקית לפני שהוא יוצא מרשות לרשות כדי לא להוציא השתן ועל אף שזו מלאכה שאצל"ג.
2. חולה עם קולוסטומיה או איליאוסטומיה. וה"ה לחולה שיוצאת לו צואה או הפרשה דרך חור שפתחו לו בבטנו בניתוח (קולוסטומיה או איליאוסטומיה), שמותר לו לצאת לרה"ר עם השקית הקשורה לו, כי השקית מונעת הרחת ריח רע שיגרום לו בושה וצער (שו"ת ציץ אליעזר שם, וכן אמר לי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל). אולם גם כאן, אמר לי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל חייב החולה לרוקן ולנקות את השקית לפני יציאתו לרה"ר, ואם אח"כ יוצאת צואה בזמן הליכתו ברה"ר, לית לן בה כיון שאינו פסיק רישא וגם לא ניחה ליה.
ועי' לעיל סי' ז לגבי ברכת אשר יצר, וסי' עו סע' ה לגבי תפלה ולימוד תורה.