דיסקציה

א. על השיטות השונות בין הפוסקים תוכל ללמוד בספרים החשובים לב אברהם ונשמת אברהם. ספרים אלו מובאות גם הדעות המתירות הסתכלות בניתוח, למשל דעת שו"ת חלקת יעקב ח"א סי' פד, ושו"ת הר צבי יו"ד סי' רעח. בספר לב אברהם קל למצוא את הדיון בעזרת תוכן הפרקים. בנשמת אברהם הדיון מובא בכרך ב (יורה דעה) סי' שמט. אם הספר אינו ברשותך תוכל לראות את הדברים בלינק הבא: https://www.medethics.org.il/articles/NA/NishmatAvraham.YD.349.asp ב. למקורות שצוינו למעלה יש להוסיף את הערך המקיף ניתוח המת באינציקלופדיה ההלכתית רפואית של הרב פרופ' אברהם שטינברג (הוצאת מכון שלזינגר, המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים) על שלל מקורותיו. כרך רביעי, ערך 'ניתוח המת' עמ' 528 – 599 https://www.medethics.org.il/articles/tora/subject109.asp ג. לסיכום מעשי, ניתן לסמוך בעת הצורך על הפוסקים המתירים הסתכלות. הסתכלות פירושה הסתכלות פסיבית ולא הנחיה של המנתח על ידי המסתכל. ד. לדעת החזון איש, עיון לימודי איננו מוגדר כהנאה. ה. במקרה זה המצב טוב יותר משום שהמנתח בעצמו מסתמך על פוסקים מתירים, אף שהם דעת מיעוט, ולכן גם אם היה מדובר ב "הנאה הלכתית", כאן הדבר לא היה נחשב כהנאה מעבירה.