קבלת מנות דם
שלום. 1. האם קבלת מנת דם מאדם זר, גורמת ויכולה לשנות במשהוא את התנהגות אצל האדם שמקבל את הדם? 2. אם התורם הוא גוי, האם
שלום רב,
אני סטודנטית לרפואה בשנת לימודי השלישית. הגענו עכשיו ללימודי האנטומיה, והשאלה העומדת בפני היא כיצד עלי לנהוג במהלך הדיסקציות? עד עכשיו חשבתי שמדובר בגופות של גויים, אבל התברר לי לאחרונה כי בהחלט יתכן שחלק מהגופות הן של יהודים.
האם מותר להשתתף בדיסקציות באופן פעיל? מהו ההבדל בין ניתוח גופה של יהודי לעומת גופה של גוי? האם מותר בכלל להיות נוכחים במהלך הדיסקציות? האם מותר לגעת אבל לא לחתוך?
תודה רבה מראש ושבוע טוב,
התשובה לשאלתך תלויה במחלוקת בין הפוסקים
א. על השיטות השונות בין הפוסקים תוכל ללמוד בספרים החשובים לב אברהם ונשמת אברהם. ספרים אלו מובאות גם הדעות המתירות הסתכלות בניתוח, למשל דעת שו"ת חלקת יעקב ח"א סי' פד, ושו"ת הר צבי יו"ד סי' רעח.
בספר לב אברהם קל למצוא את הדיון בעזרת תוכן הפרקים.
בנשמת אברהם הדיון מובא בכרך ב (יורה דעה) סי' שמט.
אם הספר אינו ברשותך תוכל לראות את הדברים בלינק הבא:
https://www.medethics.org.il/articles/NA/NishmatAvraham.YD.349.asp
ב. למקורות שצוינו למעלה יש להוסיף את הערך המקיף ניתוח המת באינציקלופדיה ההלכתית רפואית של הרב פרופ' אברהם שטינברג (הוצאת מכון שלזינגר, המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים) על שלל מקורותיו.
כרך רביעי, ערך 'ניתוח המת' עמ' 528 – 599
https://www.medethics.org.il/articles/tora/subject109.asp
ג. לסיכום מעשי, ניתן לסמוך בעת הצורך על הפוסקים המתירים הסתכלות.
הסתכלות פירושה הסתכלות פסיבית בלא הנחיה של המנתח על ידי המסתכל.
ד. לדעת החזון איש, עיון לימודי איננו מוגדר כהנאה.
לכן למעשה בודאי שאין לגעת בפרפרט מעבר להכרחי, אם בכלל.
שלום. 1. האם קבלת מנת דם מאדם זר, גורמת ויכולה לשנות במשהוא את התנהגות אצל האדם שמקבל את הדם? 2. אם התורם הוא גוי, האם
האם התחדש מה בתחום קשירת החצוצרות כך שהפעולה תהיה הפיכה ובטוחה? נ"מ לנשים שסכנה להם העיבור אך מסיבות שונות אינן יכולות לקחת גלולה והתקן גורם
מה דינו של ילד הנולד מתרומת זרע להורים שהאב כהן, והאם ישנה אפשרות להתגבר על הבעיה (עליה לדוכן וכדומה) כיון שלא יתכן לומר לילד שהוא…