בימים הקרובים אנחנו מצפים ללידת הילד הראשון שלנו. שמענו וקראנו שיש אפשרות לשמור דם טבור למקרה שהילד יחלה חס וחלילה בלויקמיה.
מאחר והדבר לא זול ומצריך שיקול דעת רצינו לשמוע דיעה רפואית-הלכתית על אפשרות הזאת.
1. עד כמה מוכח שניתן לשמור את התאים האלה ולהשתמש בהם בעתיד?
2. עד כמה צריך לדאוג לעתיד? האם שמירת תאים אלא לא מצביע על חשיבה שלילית?
3. האם ניתן לשהוות בין קנית ביטוח בריאות או חיים לשמירת תאי דם טבור?
4. האם זה בגדר "ונשמרתם מאוד על נפשותיכם"?
5. ניתן לשמור את התאים האלה לתקופה של 20 שנה (לפי מה שהבנו). האם יש משמעות לאורך חיים המוגבל של התאים (מבחינה סטטיסטית – בהנחה שהסיכוי לחלות בלויקמיה גדול יותר מעל גיל 20)? האם שימוש של תאים 'זקנים' (לקראת סוף התקופה של 20 שנה) גם יכול להזיק?
סליחה על ריבוי השאלות. אין צורך לענות על כולם.
בברכות.
א. את השאלות הרפואיות כדאי להפנות לרופא המטולוג.
ב. מבחינה הלכתית אין איסור להקפיא דם טבור לצרכים אישיים. ואין בכך משום פגיעה במידת הביטחון.
ג. הקפאה למאגר ציבורי היא מצוה לכל נדעות משום שמאגר ציבורי מספיק גדול מציל חיים בודאות.
אישתי נמצאת בשבוע השביעי להריון וזה הריונה הראשון האם על פי הרפואה ו או ההלכה זה טוב או לא טוב לקים יחסי אישות בזמן הזה
זו ביסודה לא שאלה אלא הצעה. ישנה ועדה לקביעת נורמות לתרומת זרע לנשים המעונינות להרות. אבקש להציע לד"ר מרדכי הלפרין החבר בועדה זו להציע ולהוביל
שלום רב בשל נגיף הקורונה נסגרו בתי כנסת רבים, אך יש קהילות בהן מניינים ממשיכים להתקיים. לא ברור לנו, כקהילה הפועלת ללא רב אבל עם