בימים הקרובים אנחנו מצפים ללידת הילד הראשון שלנו. שמענו וקראנו שיש אפשרות לשמור דם טבור למקרה שהילד יחלה חס וחלילה בלויקמיה.
מאחר והדבר לא זול ומצריך שיקול דעת רצינו לשמוע דיעה רפואית-הלכתית על אפשרות הזאת.
1. עד כמה מוכח שניתן לשמור את התאים האלה ולהשתמש בהם בעתיד?
2. עד כמה צריך לדאוג לעתיד? האם שמירת תאים אלא לא מצביע על חשיבה שלילית?
3. האם ניתן לשהוות בין קנית ביטוח בריאות או חיים לשמירת תאי דם טבור?
4. האם זה בגדר "ונשמרתם מאוד על נפשותיכם"?
5. ניתן לשמור את התאים האלה לתקופה של 20 שנה (לפי מה שהבנו). האם יש משמעות לאורך חיים המוגבל של התאים (מבחינה סטטיסטית – בהנחה שהסיכוי לחלות בלויקמיה גדול יותר מעל גיל 20)? האם שימוש של תאים 'זקנים' (לקראת סוף התקופה של 20 שנה) גם יכול להזיק?
סליחה על ריבוי השאלות. אין צורך לענות על כולם.
בברכות.
א. את השאלות הרפואיות כדאי להפנות לרופא המטולוג.
ב. מבחינה הלכתית אין איסור להקפיא דם טבור לצרכים אישיים. ואין בכך משום פגיעה במידת הביטחון.
ג. הקפאה למאגר ציבורי היא מצוה לכל נדעות משום שמאגר ציבורי מספיק גדול מציל חיים בודאות.
להלן שאלותי: אני עומדת להינשא ושומרת נידה ולא קיימתי מעולם יחסי מין – אלא לאחר שאנשא. לעיתים יש לי ביוץ מוקדם ואיני מעוניינת לטול הורמונים,
תינוק שנולד ביום שישי במשקל 3800 בניתוח קיסרי (בשערי צדק) בתחילה אכל מעט ובמשך הזמן אוכל יותר ויותר. בילירובין עלה מ 7.7 עד ל 14.9
שלום וברכה! אני עושה עבודה במסגרת עבודה סמינריונית בקורס יהדות ומדע במכללה בה אני לומדת. נושא העבודה שלי הוא: בדיקות גנטיות לפני נישואין. אשמח אם