נידה אחרי כריתת רחם
לפני כשנתיים וחצי כרתתי רחם וע"פ שאלות לרבנים טבלתי טבילה אחת ויותר לא שמרתי דיני הרחקה על אף שהופיעו במחזוריות כתמים מידי חודש כיום לאחר
בימים הקרובים אנחנו מצפים ללידת הילד הראשון שלנו. שמענו וקראנו שיש אפשרות לשמור דם טבור למקרה שהילד יחלה חס וחלילה בלויקמיה.
מאחר והדבר לא זול ומצריך שיקול דעת רצינו לשמוע דיעה רפואית-הלכתית על אפשרות הזאת.
1. עד כמה מוכח שניתן לשמור את התאים האלה ולהשתמש בהם בעתיד?
2. עד כמה צריך לדאוג לעתיד? האם שמירת תאים אלא לא מצביע על חשיבה שלילית?
3. האם ניתן לשהוות בין קנית ביטוח בריאות או חיים לשמירת תאי דם טבור?
4. האם זה בגדר "ונשמרתם מאוד על נפשותיכם"?
5. ניתן לשמור את התאים האלה לתקופה של 20 שנה (לפי מה שהבנו). האם יש משמעות לאורך חיים המוגבל של התאים (מבחינה סטטיסטית – בהנחה שהסיכוי לחלות בלויקמיה גדול יותר מעל גיל 20)? האם שימוש של תאים 'זקנים' (לקראת סוף התקופה של 20 שנה) גם יכול להזיק?
סליחה על ריבוי השאלות. אין צורך לענות על כולם.
בברכות.
א. את השאלות הרפואיות כדאי להפנות לרופא המטולוג.
ב. מבחינה הלכתית אין איסור להקפיא דם טבור לצרכים אישיים. ואין בכך משום פגיעה במידת הביטחון.
ג. הקפאה למאגר ציבורי היא מצוה לכל נדעות משום שמאגר ציבורי מספיק גדול מציל חיים בודאות.
לפני כשנתיים וחצי כרתתי רחם וע"פ שאלות לרבנים טבלתי טבילה אחת ויותר לא שמרתי דיני הרחקה על אף שהופיעו במחזוריות כתמים מידי חודש כיום לאחר
שלו' רציתי לדעת איך ההלכה מתייחסת לאנשים בעלי מוגבלויות בנושאים: תפילה, "פרו ורבו", צניעות, סוכה? אשמח מאוד להפנייה למקורות.
שלום רב, אני אמא לתינוק בן חודש, הוא ניזון רק מהנקה. התינוק נולד 1.970 גרם והיה שבוע בפגיה וכרגע הוא 2.480 הרופא אמר לי ששתייה