צומות (פעמיים בשבוע) ובריאות
שלום וברכה, בעלי ואני חוזרים התשובה כבר מס' שנים ב"ה. בעלי הוא אדם משכמו ומעלה,חרוץ,חכם ומלא במעשים טובים. העניין הוא שמרוב שהוא בעל דבקות חזקה
א. לנו ברור שאסור להפסיק להאכיל את אמנו, למרות שההאכלה גורמת להגברת הסבל ולהארכתו. האם פועלים אנו בדרך הנכונה?
ב. במקרה ותענה לשאלותיו של הגריאטר שיגיע, ולא תביע הסכמה להכנסת ה"פג", האם מותר להסכים לסירובה זה?
ג. האם מותר להחתימה על מינוי ו/או ייפוי-כח,לילדיה, למקרה שלא תהיה ברת-דעת?
התשובה לשאלה א: נכון. אסור להפסיק האכלה. אך דרך האכלה – בכפית, או בזונדה, או בפג – תלויה ברצון החולה ובאפשרויות המטפלים
התשובה לשאלה ב: מותר. ראו פירוט בתשובה לשאלה א.
התשובה לשאלה ג: מותר בתנאים מסויימים הנדרשים בחוק. ניתן להוריד באתר זה את טופסי ייפוי הכוח המתאימים, כמו גם את חוק החולה הנוטה למות העוסק בשאלות הנוגעות גם לכם.
ככלל החוק מתאים להלכה, וניתן לעיין במאמרו של הרב פרופ' שטינברג על הבסיס ההלכתי של החוק.
בברכה
מרדכי הלפרין
שלום וברכה, בעלי ואני חוזרים התשובה כבר מס' שנים ב"ה. בעלי הוא אדם משכמו ומעלה,חרוץ,חכם ומלא במעשים טובים. העניין הוא שמרוב שהוא בעל דבקות חזקה
A young couple I am familiar with has a daughter who developed a brain tumor at the age of 3, which has unfortunately spread to