בעיית טומאת מת בלימודי רפואה (אוניברסיטה העברית)
בס"ד כבוד הרב ד"ר הלפרין שלום, ברצוני לשאול האם יש בעיה של טומאת מת בפקולטה לרפואה באונ' העברית המונעת מכהנים להכנס למתחם (בלי קשר ללימודי
לכבוד הרב ד"ר הלפרין
שלום וברכה,
יש לי שתי שאלות הנוגעות בהגדרת "חולה שאין בו סכנה":
1. האם קשישים בבית אבות סיעודי, שעל פי עדות רופא הבית רובם לוקחים תרופות על בסיס קבוע וסובלים מבעיות שונות (חלקם הגדול גם בכסא גלגלים או נעזרים בהליכון מפאת תשישות או קשיי הליכה), מוגדרים באופן גורף כ"חולה שאין בו סכנה", או שיש לבחון כל אחד בפני עצמו? הנפקא מינה העומדת על הפרק מבחינתי כרגע בשאלה זו היא ההנחיות לעובדי המטבח הנכרים לגבי הכנת אוכל וחימומו בשבת.
2. האם אדם הלוקח תרופות על בסיס קבוע (לאו דווקא קשיש), שאלולא תרופה זו הוא יכול להגיע למצב של פיקו"נ כדוגמת תרופות לדילול דם וכיו"ב, מוגדר באופן גורף כ"חולה שאין בו סכנה" או אפילו יותר מכך? או שמא כל זמן שהוא לוקח את התרופה ומצבו טוב הוא מוגדר כ"בריא" לכל דבר וענין.
בברכה
הרב י' נ'
1. קשישים בבית אבות סיעודי הם בחזקת חולים שיש בהם סכנה כל עוד לא הוכח אחרת.
2. השאלה השניה מתחלקת לשני מצבים:
א. מצב בו מדובר בחולה שיש בו סכנה אלא שהתרופה הקבועה מצילה אותו מהסכנה. במצב כזה, למרות שבזמן נטילת התרופה הסיכון הוא "under control" ואין סכנה מיידית, בכל זאת החולה מוגדר כחולה שיש בו סכנה אף שהוא מטופל בטיפול יעיל כנגד הסכנה.
מצב זה דומה מבחינה הלכתית למצב של יולדת בבית חולים מודרני. הלידה עצמה יוצרת גם היום מצב של סכנה (יש מקומות בעולם בהם התמותה סביב הלידה מגיעה לכמה אחוזים), אלא שהטיפול בבתי חולים מתקדמים מתגבר על הסכנה, למשל על ידי אנטיביוטיקה, מתן דם וכדומה.
מצב כזה מוגדר להלכה כמצב של חולה שיש בו סכנה ויולדת כזו גם היום לא תצום ביום כיפור תוך 72 שעות מהלידה.
ב. מצב רפואי בו כרגע אין סכנה אלא שבהעדר טיפול המצב הרפואי עלול להדרדר ולהגיע למצב של סכנה.
במצב כזה כל עוד האדם נוטל את התרופות המונעות את ההדרדרות – הוא איננו מוגדר כחולה שיש בו סכנה.
ההבדל בין שני המצבים בא לידי ביטוי הלכתי-למדני בספרו של הגרי"ז הלוי סולובייצ'יק מבריסק על הרמב"ם בהלכות שביתת עשור.
כדאי מאד לעיין גם שם.
מובן שיש צורך בהעברת מידע מלא בין הרופא והרב הקשורים למקרה.
בס"ד כבוד הרב ד"ר הלפרין שלום, ברצוני לשאול האם יש בעיה של טומאת מת בפקולטה לרפואה באונ' העברית המונעת מכהנים להכנס למתחם (בלי קשר ללימודי
בס"ד אנחנו תלמידות העושות עבודה בנושא מחלת ההמופיליההפריה חוץ גופית. בעבודה צריך להכניס סיפור מסגרת שבסופה יש שאלה הלכתית מובילה, אנחנו לא מצליחות למצוא את
הבנתי שנגיד לגבי מחלות נפש יש נטייה גנטית (כך שמעתי מד"ר מיכאל אבולעפיה) …(נגיד דיכאון ocd יש גן שחושבים שהוא קשור) אז השאלה היא אם
שלום ברצוני להתייעץ עם רב המכון בנוגע לשאלה רפואית הלכתית. סבתי חולה מזה שנים במחלת אלצהיימר, כרגע היא נמצאת בבית חולים מונשמת ומחוברת לזונדה, בימים