מעי רגיש בדברי הרמבם
חטפתי מעי רגיש כתוצאה מעשיית כפיפות בטן אחר ארוחת ערב. עד היום אני רגיש לאותם הרכיבים אותם אכלתי באותה ארוחה – הסמוכה לפעילות. לאחר מעשה
השאלה היא למעשה, ובכל בית חולים.
אשה השוכבת בביה"ח (או זוג הורים ששוהים ליד מיטת ילדם בביה"ח) ואין באפשרותה להדליק נרות שבת שבת ויוט רגילים בשל חחש בטיחותי, אלא נרות הפועלות על ידי סוללה או חשמל, האיך תנהג ביום טוב שני.
תשובה: אפשר שתכסה את הנרות החשמל מבעוד יום, ותגלה אותם בכניסת יו"ט שני, אבל לא תוכל לברך על פעולה זו[1].
בברכה
הרב אשר שקאני
[1] ראה משנ"ב (סימן רסג ס"ק כא) שכתב בשם האחרונים שכתבו דלא שייך ברכה בדלוקה ועומדת. ע"ש. ולפ"ז בנ"ד אין לברך על הנר הדלוק ועומד. ובאמת בדומה לנ"ד נשאל בשו"ת הר צבי (או"ח סימן קמא) במי שנוהג בביתו לצאת הדלקת נר של שבת ע"י חשמל כיצד ינהג ביו"ט שני של ר"ה או כשחל יום טוב בעש"ק אם יוכל לקיים את המצוה בברכה ע"י זה שיכסה ביום ראשון בערב את נר החשמל שאפי' שנדלק אינו מאיר ואשתו תברך על הנרות ותחזור ותגלה את האור אחרי הברכה ונשאר בצ"ע. ובספר שמירת שבת כהלכתה ח"ב (עמוד לד) כתב בשם הגרש"ז אויערבאך דמסתבר שאין לברך באופן זה דא"כ תוכל לברך גם בשבת בלילה כמו בליל יו"ט ע"י הסרת המונע, וגם נוסח הברכה להדליק אי אפשר לאומרו בזמן שאסור להדליק. ע"ש. וכן הוא בספר שלחן שלמה (סימן רסג ס"ק יח) שאין לברך על הסרת איפול מן הנר הדלוק. יעו"ש. וה"ה בנדון דידן שאין לה לברך.
וכמו כן גם אם הנר חשמל מחובר לשעון שבת המכוון מער"ש שיפסק לדלוק מבעו"י וידלק שוב בליל יו"ט שני, אין לברך על הדלקה זו. וכן פסק בספר ילקוט יוסף (שבת סימן רסג סעיף עד). ע"ש.
חטפתי מעי רגיש כתוצאה מעשיית כפיפות בטן אחר ארוחת ערב. עד היום אני רגיש לאותם הרכיבים אותם אכלתי באותה ארוחה – הסמוכה לפעילות. לאחר מעשה
אני כלל לא בטוחה שהפנתי את שאלתי לגורם המתאים, מקווה שתוכלו לעזור לי. אני בת 21. החלטתי לשאול את השאלה למרות המבוכה… אני צריכה לעבור
שני חולים באותו מצב בריאותי אחד מהם צעיר והשני מבוגר. והם הגיעו לבית החולים באותו הזמן ושניהם זקוקים למכשיר הנשמה ויש רק אחד. מה יעשה