lichen planus
הטיפול לבעיה הנ"ל מחייב למרוח ווזלין לשפתיים וכן ג`ל reta-vit ללשון פעמיים שלוש ביום. האם מותר לי לעשות זאת בשבת? מודה לכם
בס"ד
שלום וברכה!
לפני שבועיים הוצאתי התקן מירנה שהיה בשימוש 3 חודשים בלבד.
במהלך הוצאת ההתקן היו לי כאבים. הרופא לא התיחס אליהם במיוחד.
שאלתי אותו אם עלול להיות לי דימום כלשהו בגלל הוצאת ההתקן. הוא ציין שלא אמור להיות דימום מהרחם, ואם יהיה איזה שהו דימום, יתכן ויהיה רק מצוואר הרחם. ניסיונותי לבצע הפסק כאבו, וכשלו עם קבלת דימום כבד וחריג המלווה בהתכווציות רחמיות קשות. סברתי שמדובר בווסת. בסיום הדימום, שארך מספר ימים, הצלחתי לעשות הפסק (הניסיונות לבצע הפסק גם כן כאבו) ובבדיקה השנייה של היום הראשון בספירה העד היה מוכתם בכל מיני צבעים משונים: הרבה אדום טרי, מעט בורדו, מעט חום, והרבה יחסית צהוב ושקוף. הייתי מופתעת מהעד המוכתם כל כך.
המשך הימים בערך -4 היו עוד הפרשות צמיגיות סגולות, ועוד בגוונים שציינתי. אתמול הצלחתי לעשות הפסק. הכאב היה עמום, אך קיים. הבדיקות היום גם כן כאבו כמו אתמול.
רציתי לדעת מה הסבירות שבאמת מדובר בפציעה כתוצאה מההתקן שהוצא ממני,
ומה דין הבדיקות הנוספות שאני מצווה לעשות כדי להגיע למקווה.
תודה רבה
א. ביום-יומיים הסמוכים להוצאת ההתקן צפוי דמם קל כתוצאה מפציעה של רירית צואר הרחם הנגרמת מעצם הוצאת ההתקן כשזרועותיו משפשפות את רירית הצואר. דמם זה מוגדר בהלכה כדם מכה שאינו אוסר.
ב. הדמם המוגבר שהופיע אחר כך, מקורו, קרוב לודאי, בתגובה של רירית הרחם להפסקת הפרשת ההורמון הפרוגסטטיבי שהופרש לרחם על ידי התקן המירנה, עד להוצאתו.
דמם זה מבחינה הלכתית זהה לדמם וסתי (שגם הוא נגרם מהשינויים ההורמונאליים והפסקת הפרשת הפרוגסטרון על ידי הגופיף הצהוב), ולכן הוא דמם אוסר.
ג. כאב שנמשך יותר מיומיים אחרי הוצאת התקן מעורר חשד של זיהום פנימי. מצב כזה מחייב ביקורת רפואית ללא דיחוי.
הטיפול לבעיה הנ"ל מחייב למרוח ווזלין לשפתיים וכן ג`ל reta-vit ללשון פעמיים שלוש ביום. האם מותר לי לעשות זאת בשבת? מודה לכם
אני בת 36 ולפני כחצי שנה סיימתי הקרנות בצוואר בשל סרטן חוזר ההקרנות פגעו בבלוטות הרוק ועל כן פי וגרוני יבשים כל הזמן ואני שותה
שלום. לצורך עבודת מחקר שלי על הורים המסרבים לטיפול רפואי לילדיהם, עד למקרי מיתה, אני נזקקת לחומר על פי ההלכה. ברשותי מספר מאמרים, ואני רואה
שהיתי אצל רופא שיניים ותוך כדי שיחה סיפר לי על חומר שעוצר את זרימת הדם (מחוץ לגוף כמובן) ושאלני האם מותר מבחינה הלכתית שהרי החומר