הוצאת שכבת זרע לבטלה ברמב"ם

רציתי בבקשה לברר על ידכם את דברי הרמב"ם בעניין הוצאת שכבת זרע, והאם יש לכך סימוכין כיום מעולם הרפואה.
"שכבת זרע היא כח הגוף וחייו ומאור העינים וכל שתצא ביותר הגוף כלה וכחו כלה וחייו אובדים הוא שאמר שלמה בחכמתו אל תתן לנשים חילך כל השטוף בבעילה זקנה קופצת עליו וכחו תשש ועיניו כהות וריח רע נודף מפיו ומשחיו ושער ראשו וגבות עיניו וריסי עיניו נושרות ושער זקנו ושחיו ושער רגליו רבה שיניו נופלות והרבה כאבים חוץ מאלו באים עליו אמרו חכמי הרופאים אחד מאלף מת בשאר חלאים והאלף מרוב התשמיש"
ממה שידוע לי, הרופאים סבורים שאין קשר בין תדירות התשמיש/אוננות לבין זקנה ותופעות שליליות אחרות. ומבחינה רפואית אין כל מניעה בעניין (יש בעיה אחרת, פסיכולוגית, של התמכרות וכדו'). א"כ מה ההסבר בדברי הרמב"ם?
כ"כ לא ממש מצינו אנשים שמעבר לנשירת שיער בראש, גם הגבות וריסי העיניים נשרו (כפי שכותב הרמב"ם שכך קורה למי ששטוף בבעילה).
ושאלה לסיום. הרמב"ם כותב "אמרו חכמי הרופאים אחד מאלף מת בשאר חלאים, והאלף מרוב התשמיש". האם יש מקורות לאמירה הזו בשם רופאים בעבר? יש אצל חכמי ורופאי הגויים מישהו שהתייחס לנושא ברוח הדברים הללו?
מה גם שזה נושא שהיה צריך להיחקר רבות ולתת עליו את הדעת, אם רוב רובם של המתים נובעים מזה, ובעצם אפשר למנוע את זה.
תודה רבה
דוד