עקרות דתית
אני מעוניינת להרות, אך הביוץ שלי מוקדם ועד המיקווה כבר לא ניתן להרות. האם ניתן להקדים את הטבילה?
גיסתי נמצאת בבית חולים סיעודי דמנטית במצב מתקדם יחסית מונשמת (קנולה) ועם האכלה דרך זונדה
הכרה מעורפלת מאד וכמובן לא יכולה לדבר בגלל הקנולה (ספק אם הייתה יכולה לדבר גם בלאו הכי)
לאחר שעברה הליך של בחירה ארוכה עם מכת חשמל למטען שנגרם נזק רב למוח
גם במצב 'התקין' לפני כניסתה לבית החולים מצב הדמנסיה אפשר תקשורת מועטת בגלל בעיות הדמנסיה מרותקת לכסא גלגלים ופצעי לחץ לפרקים.
נוצרה בעיית אספירציה שהצריך האכלה דרך זונדה ולאחר מכן החיאה שהצריך חיבור למכונת הנשמה לפני כחמש שבועות
בבית החולים נדרשנו להשיב מה לעשות במקרה הצורך בהחיאה נוספת שעלולה להיעשות תוך שבירת צלעות האם לעשות או לא.
מבקש את דעתכם
התשובה לשאלה מורכבת מהרבה פרטים שמפורטים בחוק החולה הנוטה למות.
אני מעוניינת להרות, אך הביוץ שלי מוקדם ועד המיקווה כבר לא ניתן להרות. האם ניתן להקדים את הטבילה?
אשתי עברה כריתת רחם לפני כשנתיים וחצי ונאמר לנו ע"י הרופא אם אנו מעונינים שלא יהיו יותר דימומים וענינו כן התיעצנו עם רבנים גם בקשר
האם מותר להשתמש במסגרת טיפול פנים קוסמטי שצריך בו קביעות יומי (פעם בשעה לשים מי פנים) אם אני מכינה את הספוגיות לפני שבת? כמו כן
שלום רברציתי לשאול לגבי קבורה באופן שנעשה בעבר – קבורה ראשונה ושניה, ליקוט עצמות. כפי שמופיע במקורות השונים –מהדיון במקורות בדיני אבלות נראה שמדובר בתהליך