תענית של מניקה בט' באב.
שלום וברכה רציתי לשאול את כבודו ביחס לתענית של מניקה בט' באב. באופן עקרוני אני נוהג לפסוק בישוב אליבא דרוב הפוסקים שמעוברות ומניקות
שלום!
הייתי שמח לדעת חוות דעתכם, שאלה שאקווה שלא תהייה מעשית לעולם, אולם בשל מצבי המדרדר עולה חלילה שכן להיות כזו.
– מי שנולד עם הפוספאדיאס חמור, ועבר כמה ניתוחים לתיקון. למיטב הבנתי נחשב כות שפכה בלי הניתוח, אך בידי שמיים "סריס חמה" ומותר לבוא בקהל.
– לאחר הניתוח נחשב בריא בכל מקרה.
-אך כעת שוב ניזוק, ונפגע השופכה ע"י סיבוכי טיפול רפואי (צורך תמידי בהרחבת השופכה המשוחזרת, שלבסוף פגע בה קשות)
זו השאלה:
האם במצב שבו נוצר פתח בשופכה ע"י טיפול כנ"ל, נחשב האדם כרות שפכה האסור בקהל כי זה "בידי אדם" או שהכל נחשב כהמשך הפגיעה מלידה, ו"בידי שמיים" ומותר?
ומה הדין למי שב"ה כבר נשוי?
תודה רבה!
אנא אל תפרסמו בפומבי את שאלתי זו. תודה!
א. מי שיש לו היפוספדיאס מולד איננו כרות שפכה, כפי שכתב הבן איש חי בשו"ת רב פעלים, שהבאתיו במאמר שצויין בתשובתי הקודמת (#6195).
ב. לגבי פגיעה בניתוח – ברוב הגדול של המקרים לא יהיה כאן חשש לכרות שופכה ואין שום חשש כלל.
באותם מקרים נדירים בהם יש ספק, גם אז להלכה אין איסור לבוא בקהל מאחר ואנו סומכים על מה שכתב החת"ם סופר בשם הסמ"ג, כי כל מה שנגרם ע"י טיפול רפואי אין בו משום כרות שפכה.
שלום וברכה רציתי לשאול את כבודו ביחס לתענית של מניקה בט' באב. באופן עקרוני אני נוהג לפסוק בישוב אליבא דרוב הפוסקים שמעוברות ומניקות
האם מותר מבחינה הילכתית לקבל טיפולי היליג ? האם טיפולי רייקי מותרים? ואם לא, מה הבעיות ההלכתיות עם הנ"ל תודה, האם מותר מבחינה הילכתית לקבל
אני חודש וחצי אחרי לידה שלישית, ב"ה. אני מניקה מלא, התחלתי לפני שבוע וחצי לקחת סרזט ויום אחרי התחילו לי דימומים (בכמות פחותה ממחזור, אבל
אם חולה בטוח שמצה מזיקה לבריאותו אבל הרופא אינו רואה בעכילת מצה סיכון – לפי מי הולכים, לפי הרגשת החולה או לפי הערכת הרופא ?