פונדקאות – המשך ל 1927 ו 1360
לכ' הרב ד"ר הלפרין, ראשית תודה רבה על תגובתך. יכול מאד להיות שזו הפעם השניה שאתה נותן לי תשובה בענייני, אך זו הפעם הראשונה שהיא
נגישות
יישר כח.
אני בנו בכורו. הוא גר ברח' פנים מאירות בי-ם. מפורסם בארץ כמחבר ספר "נצור לשונך". [באנגלית, בשבוע שעבר י"ל ספרו ה23. אני כותב עדכון קצר, כי נראה שהקשר עמו ואודותיו נפסק בשנות השישים…] האם גם אתם למדתם שם?
נפק"מ אם יכולה להגיע עד הצואר, לגבי חשיבות בדיקת חו"ס. ולפי מש"כ רע"א בסי' ס' דאם נוגעת בפי האם א"צ בדיקת חו"ס. אמנם אין הדבר מוסכם על הכל ולכן אין בו נפק"מ למעשה בד"כ.
וצ"ב למה הפוסקים כתבו שקשה או שא"א להגיע לשם. לפי מה שכתבתם שבד"כ אפשר. האם נצטרך לתלות בתירוץ הדחוק של שינוי טבעים, או שאולי זה יוכל ללמד אותנו על שיטתם בפי האם שהיא במקום עמוק יותר.
לגבי יסודיות הבדיקה, איך הוא נוקט לגבי בדיקות ז"נ? האם רק להגניס לעומק ולסובב שם?
לגבי מקום בין השיניים. ראיתי מאמר מקיף של הרב זילברגער מלוצרן שוויץ, שעדיין לא התפרסם. בין השאר הוא רוצה לטעון לגבי מקום חיבור החצוצרות לרחם, שהרמב"ם מתאר אותו בצואר הרחם, שנשתנו הטבעים. והוא עצמו עומד על הדוחק לכאו' במהלך כזה. אך הוא מביא איורים ממקורות עתיקים בהם ג"כ חיברו את החצוצרות למטה.
ואני חיפשתי קצת בנושא הזה. ומצאתי תרשים של דה וינצ'י בו הוא ג"כ מאייר כך. מענין שהוא גם מצייר את פי הגיד של הזכר עם שני חורים. המאמר שאליו צורפה תמונה זו מעורר על כך שהוא תיאר את הדברים כפי שהאמינו בשעתו. לדעתי די קשה לומר כך. הרי מדובר בדבר שגלוי לעין. ואיך יתכן שהוא "טעה" בגלל דעה רווחת?
התירוץ של שינוי טבעים, עם כל הקושי לומר כך באנטומיה, פחות דחוק ממה שהם כתבו. מענין אותי לשמוע דעתך בנושא.
יש לציין שהאיורים שלו מדוייקים ומפורטים מאד. כפי שגם כותב המאמר מציין. והוא רק כותב שבדברים אלו הוא שגה.
בכ"ר
י פ
א. למדתי בטעלז בשנים תשכ"א-תשכ"ג. למדתי אצל הג"ר פסח שטיין זצ"ל פרק שני של פסחים ופרקים ראשון שני ושלישי של ב"מ. דומני שאביך ג"כ למד אצל הגר"פ בתקופה זו.
ב. אין זה מופקע לומר שרופאים בימי הרמב"ם , לפני ואחריו, טעו בעובדות האנטומיות שהיום נחשבות כפשוטות, שהרי אפילו את האנטומיה הברורה (לנו היום) של מחזור הדם הם לא הכירו בבירור.
ג. להניח השתנות הטבעים כאן, נראה לי בלתי מסתבר, כי למיקום החצוצרות בקצה העמוק של הרחם יש טעם פיזיולוגי ברור.
אילו היה מיקומם לתוך צוואר הרחם, אזי רוב ההריונות היו הריונות חוץ-רחמיים, כשרוב הביציות המופרות היו בכלל נפלטות אל מחוץ לרחם ומתות, והסיכוי להריון תקין תוך רחמי היה זעיר ביותר.
לכן הנחה כזו נראית מופרכת מאד מבחינה רפואית. שינוי טבע יתכן כאשר במצב של השינוי, אין הבדל ממשי ברמת התיפקוד של האבר, כמו יתר או חסר של אונת ריאות וכדומה.
לכ' הרב ד"ר הלפרין, ראשית תודה רבה על תגובתך. יכול מאד להיות שזו הפעם השניה שאתה נותן לי תשובה בענייני, אך זו הפעם הראשונה שהיא
בתי בת חודש ושבוע ומניקה בלבד עוד לא ניסתי חלב שאוב מה עלי לעשות ביום כיפור הקרוב? ואני מפחדת מכאב גודש בחזה.