המשך הלכות הנוגעות לאסיר – אכילה מסיר טריפה

בס"ד ט' שבט תשע"א

אף שלכתחלה אסרו חז"ל לבשל בקדרה שאינה בת יומא גזרה אטו קדרה בת יומא (ע"ז עו.), וא"כ היה לנו לאסור לכתחילה להשתמש בכלים אלו בלי הכשר, מיהו בדיעבד שרי. וכמ"ש הרשב"א בתשובה (ס"ס תצו), שמותר לקנות שמן ודבש מעכו"ם ואין חוששין למה שנתבשלו בכלי עכו"ם, דסתם כלים אינם בני יומן, ונטל"פ מותר בדיעבד. ע"ש. וכן הוכיח במנחת יעקב (סי' לה סק"ב). וכ"כ בשו"ת מהר"ם מלובלין (סי' קד). ויעו"ע בערך השלחן (יו"ד סי' מט סק"ח) ולמרן החיד"א (בשיורי ברכה יו"ד סי' קיג ס"ק טז).

וא"כ בנ"ד דעדיף מדיעבד יש להתיר לאסיר לאכול מאכלים כשרים שנתבשלו באותם קדרות. ואף שלכאורה היה מקום לחלק בין קדרות של יחידים לבין מוסדות וכד' מ"מ מדברי הפוסקים לא משמע כן כאשר יראה המעיין ובפרט שיש להוסיף מ"ש התוספות בע"ז (לח: ד"ה אי משום) שהטעם שאנו אומרים סתם כלים אינם בני יומן, משום שיש ספק ספיקא, שמא לא נשתמשו בהם היום, ואפילו נשתמשו בהם היום, שמא נשתמשו בדבר הפוגם את הטעם, או בדבר שאינו נותן טעם. וכ"כ הרשב"א בתשובה (סימן תצז), ובמיוחסות (סימן קנא) והר"ן שם ועוד.

ברם בסירים שבישלו בהם מאכלי היתר שרי אף לכתחלה לאכול מאותם מאכלים גם שלא בשעת הדחק וכמו שמבואר בשו"ע יו"ד (סי' קכ) ורק משום בישולי עכו"ם יש לאסור, ובנ"ד יש להתיר כמ"ש בס"ד בתשובה לשאלה קודמת בנושא (שו"ת #5950).

בברכה
הרב אשר שקאני