נגישות
| סל קניות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

המשך לשאלה 680

[DISPLAY_ULTIMATE_SOCIAL_ICONS]

23 באוקטובר 2018

הרב המשיב: הרב ד"ר מרדכי הלפרין

שאלה:

לכבוד הרב ד"ר מרדכי הלפרין שליט"א.

ברשות הרב אבקש מעט הסבר לתשובתו.

לכאורה אין לדמות איסורי שבת שעליהם נאמר וחי בהם ולא שימות בהם וא"כ ישנה מצוה וחובה לחלל שבת להציל נפש וכן משום איבה להציל את שאינו בן ברית אך מנין לנו לענין זה שלכאורה הוא ביהרג ואל יעבור שהרי בכל מתרפאין חוץ מע"ז וכו' וכשם שאין מתרפאין אין מצילין בהם נפשות ואף באביזרייהו אמרין יהרג ואל יעבור ושמא משום איבה שרי (וזה שייך רק באינו יהודי?)

אודה לכבוד תורתו באם ישיב לי מקורו.

בברכת התורה

תשובה:

יש שני מקורות (עם גדרים שונים) לאיסור להכנס לבית ע"ז.

האחד: הבריתא במסכת ע"ז, יב, א, שנפסקה להלכה בשו"ע יו"ד קנ,א: "מצוה להתרחק מדרך ע"ז ארבע אמות", והטעם מבואר בראשונים: מפני החשד, וכתבו ראשונים ואחרונים (ריטבא ע"ז שם, רשב"א הובא בטור יו"ד קמט) שק"ו שמטעם זה אסור להכנס לבית עבודה זרה עצמו.

השני: המבנה של בית ע"ז והציוד שבתוכו דינם כמשמשי ע"ז, האסורים בהנאה מן התורה. (ראה ש"ך יו"ד קמה, סק"ט; ט"ז שם ס"ק ו).

לעניננו – שאלת איסור ההנאה איננה רלבנטית כי צוות רפואי הבא להציל איננו נהנה בדר"כ ממשמשי הע"ז. (ואם ההנאה באה בעל כורחו – יש לדון כאן ע"פ סוגיית פסחים כה,ב – כו,ב).

לגבי איסור הכניסה לבית ע"ז משום חשד – אין להתיר בגלל הטעם שאולי לא מדובר כאן בבית ע"ז, שהרי כבר מבואר בפוסקים (מקורות מפורטים בשו"ת יביע אומר חלק ז', יו"ד, סי' יב; ציץ אליעזר, חלק יד, סי' צ"א), שדין כנסיה נוצרית כדין בית ע"ז.

והנה, הרשב"א שהובא בטור יו"ד קמ"ט כתב שאפשר שגם במקום פיקוח נפש אסור להכנס לבית ע"ז.

אך ספקו של הרשב"א פשוט הוא לרא"ש. בשו"ת הרא"ש כלל יט אות יז, מפורש להלכה שמותר להמלט לתוך בית ע"ז במקום של פיקוח נפש, ודבריו הובאו שם בשלטי הגיבורים על הרי"ף בסוגיית ע"ז יב,א.

ובמיוחד, שהריטב"א שאף הוא כתב שפיקוח נפש לא דוחה איסור כניסה לבית ע"ז, התנה זאת בכך שאין דרך להכנס לבית הע"ז אלא למטרות ע"ז. ואילו כניסה להצלת חיים איננה כזו כלל וכלל. וכדעת הרא"ש נפסק בשו"ע יו"ד קנז,ג וראה בביאור הגר"א שם.

לכן להלכה פיקוח נפש דוחה איסור כניסה לבית ע"ז כפסקו הברור של הרא"ש.

וכן משמע משו"ת שיבולי דוד, הובא בדרכי תשובה יו"ד סוף סימן קנד, שאסור כנסיה לבית תפלתם אפילו בחשש איבה, בכל זאת איננו אוסר הכניסה במקום פיקוח נפש, וכן עמא דבר, וכן נהגו גדולי ישראל אחרי השואה בהצלת ילדי ישראל ממנזרים וכנסיות (שו"ת ממעמקים לרב אפרים אשרי, חלק א סי' לא) וכן נכון למעשה.

לגבי ההיתר לעבור על איסורי תורה להצלת נוכרי ראה נשמת אברהם כרך רביעי, חלק או"ח, של, סוף ס"ק ב.

"בכל זאת, אמר לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א, שאעפ"י שמעיקר דינא דגמרא אין מחללין עליו את השבת, האידנא חייבים לחלל בגלל הסיכון אפילו הקטן ביותר, מפני שעלולים הדברים להגיע לסכנת איבה ולפקוח נפש של רבים."

להלן קישור לסימן הנ"ל דרך אתר מכון שלזינגר:

https://www.medethics.org.il/articles/NA/NishmatAvraham.OC.330.1.asp

[print_link]

שאלות נוספות

מכון שלזינגר ©