לרב שלום
בהמשך לשאלה 7930 .תודה רבה על התשובה המפורטת.
בעניין מטופל בר דעת . מהי ההגדרה ההלכתית למטופל כזה? מי יכול להגדיר אותו כך? השאלה היא כמובן בעניין החובה להזין את האדם בכל מצב למעט המצבים שאותם הרב ציין.
תודה רבה
כבר כתב הרמב"ם שיש קושי בכתיבת הגדרות לפסול של 'חוסר דעת'.
במקרים הקיצוניים – אין בעיה והדבר ניכר לכל.
במקרי הביניים יש צורך בבדיקת דיין בעל נסיון.
כדאי לדעת כי לגבי פסילת האדם עקב 'חוסר דעת' יש הבדל בין הגישה המצמצמת של חז"ל לבין הגישה המרחיבה של המטפלים הפסיכיאטריים. ראו במאמרו של הרב שלמה אבינר, על ההבדל הזה, בספר: רפואה והלכה-הלכה למעשה (מכון שלזינגר, ירושלים תשס"ו), עמ' 69-72 (הספר נמצא גם במאגרים הדיגיטליים 'אוצר החכמה' ו'אוצרות התורה').
Hi,My wife and I have been married 3 years and unfortunately still do not have any children. We are currently undergoing our first (and hopefully
שלום רב, לאחרונה התחלתי טיפול בתרופה הגורמת לעור להיות רגיש לשמש (חשיפה גורמת לכתמים וכוויות). נאמר לי לא לצאת מחוץ לבית ללא קרם הגנה וכובע.