בדבר היקף טיפול הארכת חיים וסבל במטופל צעיר עם פיגור שכלי קשה (פרקינסון) – סוגיות הלכתיות ומוסריות
שלום רב, שמי ט' ואני סטודנט לרפואה שנה ד'.במסגרת סבב (במחלקה פנימית) אנו נדרשים לעסוק במקרה מורכב של מטופל מהבחינה האתית ולא המקצועית רפואית. ברצוני
אני וטרינר בסטאז' ורציתי לשאול לגבי צער בעלי חיים.
לעיתים, במקרים של מחלה שפושטת בלול של עופות, יש צורך לאבחן את העופות שחלו תוך דגימה גם מהעופות החולים וגם מהעופות הבריאים. לדוגמה אם צריך לבדוק את הגרון, את הטרכאה, מסובבים לעוף את הצוואר, שוברים מפרקת ואז בודקים את האיבר.
האם מותר על פי ההלכה "להקריב" את העופות הבריאים לצורך אבחון ולאחר מכן טיפול בשאר העופות?
האם זה משנה אם שוברים את המפרקת או שוחטים? מה במקרה בו לא ניתן לשחוט (למשל כשהשחיטה פוגמת באיבר הנבדק)?
א. על פי ההלכה מותר להקריב את העופות הבריאים לצורך איבחון לצרכי טיפול בשאר העופות.
ב. בחירת דרך ההמתה צריכה להיות כזו הממעיטה, עד כמה שאפשר, את הסבל של בעל החיים.
ראה גם שו"ת #4542.
שלום רב, שמי ט' ואני סטודנט לרפואה שנה ד'.במסגרת סבב (במחלקה פנימית) אנו נדרשים לעסוק במקרה מורכב של מטופל מהבחינה האתית ולא המקצועית רפואית. ברצוני
אני צריכה לחקור נושא זה: מה יש לומר להלכה על הבדיקה הגנטית למחלה FAP, כאשר המחלה מופיעה רק לקראת גיל 50 והיא לא מצדיקה את
שלום רב, אני אמא לתינוק בן חודש, הוא ניזון רק מהנקה. התינוק נולד 1.970 גרם והיה שבוע בפגיה וכרגע הוא 2.480 הרופא אמר לי ששתייה
לכבוד הרב שלום! כך נאמר היום בYNET: אימו של רב סמל גיא חסון, שנהרג אתמול בקרבות בדרום לבנון, תרמה את אבריו. לאור בקשתה נלקחו מגופתו