המתת חסד במשפט עברי

בס"ד שלום, אני עושה עבודה במשפט עברי על השאלה-איך המשפט העברי מתייחס להמתת חסד? עליי למצוא מקורות לשאלה זו מן התלמוד הבבלי ושתי קודיפקציות. עפ"י שו"ע יו"ד סימן שלט סעיף א' הבנתי כי המתת חסד אינה מותרת גם אם החולה סובל ייסורים קשים, אך לא מצאתי כל התייחסות של הרמב"ם לכך או בטורים וגם לא בתלמוד-פרט לכתובות, ל"ג ב הנוגע ל"הכאה שיש לה קצבה להכאה שאין לה קצבה" אך אינו עוסק בשאלתי במישרין. האם קיים בתלמוד ובקודיפיקציות התיחחסות לשאלה זו? תודה, הילה